היהודי שלא ידע קרוא וכתוב – ברכת רבי מאיר אבוחצירא והעבודה במשרד הביטחון

סיפור

מעשה ביהודי ירא ה' שגר לפני כמה שנים במרוקו, וביום מן הימים החליט לעלות לארץ-ישראל. הבעייה היתה, שהיהודי לא ידע כלל קרוא וכתוב, ואפילו כשגילה את כוונתו לעלות לארץ-ישראל, ליגלגו עליו חבריו והזהירוהו: "בארץ ישראל האנשים מלומדים ואינטלגנטיים, איך עולה על דעתך שתוכל להתקבל שם לעבודה?!"

בצר לו החליט היהודי ללכת להתייעץ עם מורו ורבו, הגה"ק רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל, וככל אשר יורה לו יעשה.

רבי מאיר האזין ללבטיו ואמר: סע לארץ הקודש והסר חשש מליבך! הלוא הקב"ה מפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים, וכי הם יודעים קרוא וכתוב? ואעפ"כ הקב"ה מפרנסם, ולמה הינך חושש שה' יתברך לא יפרנס גם אותך?

כשהבחין רבי מאיר שהיהודי עדיין נתון בדאגה וחשש, אמר לו: דע לך, בני, אם ירצה הבורא יתברך, דווקא בגלל שאינך יודע קרוא וכתוב תהיה לך בס"ד פרנסה.

היהודי החליט לשמוע לקול הצדיק ועלה ארצה.

לאחר שהתאקלם מעט בארץ, שכר דירה ופנה ללשכת העבודה כדי לחפש עבודה. המתין שעה ארוכה, וכשהביט מסביב ראה מול עיניו צעירים ממנו, מלומדים ומשכילים, נתמלא במבוכה ותסכול. איזה מעביד יעדיף אותי על פניהם?...

כשהגיע תורו, אמר היהודי לפקיד: עליתי זה עתה לארץ ואני מחפש עבודה, ומרוב לחץ ובילבול 'פלט' ואמר: איני יודע קרוא וכתוב!.

הפקיד רשם הכל ומיודענו לא ידע את נפשו מרוב צער, אך חיזק את עצמו באמונה בהשי"ת ובאמונת חכמים שהקב"ה ידאג לפרנסתו.

למחרת בבוקר מתקבלת שיחת טלפון ממשרד הבטחון. אתה מוזמן לראיון עבודה אצלנו. נבקש שתגיע בהקדם.

היהודי הגיע למקום וביקשוהו לשבת בחדר ההמתנה עד שיפנו אליו. היהודי יושב וממתין, חולפות כבר שלוש שעות של המתנה מורטת עצבים וכמעט שהאיש מחליט לחזור לביתו.

לפתע קראו לו שיכנס למשרד. הפקיד שישב שם תיחקר אותו מעט ובעיקר התמקד על אי ידיעתו קרוא וכתוב. היהודי סיפר את האמת, בצעירותו לא למדתי בבית הספר. ולאחר כשבגרתי, לא הצלחתי לקלוט את הקריאה והכתיבה.

הפקיד מודיע לו התקבלת לעבודה! אתה תועסק בחברה לפיתוח אמצעי לחימה. עבודתך תהיה גריסת ערימות מסמכים.

היהודי השתאה, כיצד התרחש הנס?! אך מאוחר יותר, כאשר התחיל לעבוד, הבין מה עומד מאחורי העסקתו. לחברה הייתה ניירת רבה של מסמכים סודיים, שהיה צורך יום-יומי לגרוס אותם. אך כאן מנהלי החברה נתקלו בבעיה מי יטפל בגריסת המסמכים?

עובדי החברה הינם מהנדסים ולא שייך לבזבז את זמנם בגריסת ניירות. ולהביא עובד מבחוץ הם חששו. אז הציע אחד המנהלים לחפש אחר אדם שאינו יודע קרוא וכתוב שיתעסק בגריסת המסמכים, כאשר איננו מודע לתוכנם הסודי ואינו מסוגל להעביר מידע לאחרים.

בתחילה הדבר נשמע הזוי לשאר חברי החברה, היכן ניתן למצוא יהודי שכזה, אך בכל זאת הם פנו ללשכת העבודה וביקשו שאם מגיע אליהם אדם שאינו יודע לקרוא ולכתוב שיודיעו להם.

סיבבו מלמעלה שלאחר שהגיעה הבקשה ממשרד הבטחון מיודענו הגיע ללשכת העבודה ו'פלט' שאינו יודע קרוא וכתוב.

כעת התברר שההמתנה בחוץ למשך שלוש שעות הייתה לשם 'בחינה' לברר אם אכן הוא לא יודע לקרוא. האיש ישב בחדר ההמתנה כשמסביבו מונחים עיתונים וספרים, אך הוא לא נגע באף אחד מהם.

והנה מיודענו קיבל עבודה קבועה ופרנסה טובה, ובמשך שנים רבות גרס מסמכים סודיים ללא ידיעה אפילו קלושה על תוכנם. (ברכת דוד)