שבת בבית החולים אחרי לידה – נרות, קידוש ותפילה

מה מותר ליולדת

לפי השולחן ערוך (של, ד) ולפי קיצור שולחן ערוך (צג, ג–ד): בשלושת הימים הראשונים אחרי הלידה מחללים עליה שבת לכל צרכיה; מהרביעי עד השביעי – אם אמרה ״צריכה אני״; ואחר כך, עד שלושים יום, דינה כחולה שאין בו סכנה. במצב רפואי מיוחד – הדין לפי המצב. היולדת אינה צריכה להחמיר על עצמה בדברים שנחוצים לה, וקיצור שולחן ערוך (צב, א) קורא למי שמחמיר במקום סכנה ״חסיד שוטה״.

לעומת זאת, מה שאינו מצרכיה – מבקרים, צילום, טלפונים שאינם נחוצים – נשאר בדין שבת הרגיל.

הדלקת נרות

מצוות נר שבת היא שיהיה אור במקום שבו אוכלים ונמצאים. בבתי חולים רבים אסור להדליק אש גלויה מטעמי בטיחות. יש פוסקים שהורו במצב כזה להדליק נורה חשמלית שמיועדת לכבוד שבת; יש שהורו לברך עליה ויש שהורו להדליק בלי ברכה. יש גם מי שיוצאת ידי חובה בהדלקה של בעלה בבית. ראו הדלקת נרות שבת, ושאלו רב מה לעשות.

קידוש וסעודות

• קידוש – על יין או מיץ ענבים, בכוס. יולדת שאין לה מי שיקדש – מקדשת בעצמה. ראו קידוש ליל שבת.
• לחם משנה – שתי חלות או לחמניות שלמות. כדאי להביא מראש.
• כשהיולדת אינה יכולה לאכול סעודה מלאה – עושים מה שאפשר, ושואלים רב בפרטים.
• יש בתי חולים שבהם מוגשים מוצרי שבת, ויש שבהם צריך להביא. כדאי לברר מראש.

תפילה

יולדת שעדיין חלשה אינה צריכה להטריח את עצמה, ומתפללת כפי כוחה. המלווה מתפלל כרגיל, ולעיתים יש בבית החולים מקום לתפילה או מניין. מי שאינו מוצא מניין – מתפלל ביחידות.

מכשירים, דלתות ומעליות

בבתי חולים יש דלתות אוטומטיות, מעליות, פעמוני קריאה ומכשירים רבים. מה שנחוץ לטיפול ביולדת ובתינוק – מותר. בשאר הדברים פוסקי הדורות האחרונים כתבו הדרכות מפורטות, ויש לשאול רב מה מותר. באופן כללי: בשביל מה שנחוץ לבריאות – לא מתעכבים; בשביל נוחות – מבררים קודם.

מה להכין לשבת בבית החולים

1. מיץ ענבים או יין קטן, כוס, שתי חלות או לחמניות.
2. נורה או מנורה לשבת, לפי מה שהרב הורה.
3. סידור, חומש ותהילים.
4. אוכל לשבת למלווה – ולברר מראש מה בית החולים מספק.

טעויות נפוצות

• להחמיר ביולדת בדברים שנחוצים לה – זה לא נדרש ואף אסור במקום סכנה.
• להדליק אש גלויה בחדר בניגוד לכללי בית החולים.
• להגיע בלי יין, חלות וסידור, ולהתלבט ברגע האחרון.
• לחשוב שכל דבר בבית החולים ״מותר כי זה בית חולים״ – רק מה שנחוץ.