הלכות ברכת הגומל: נסיעה בין עירונית, החלמה ממחלה ויולדת; ושהחיינו על ראיית חבר

כד. הנוסע מעיר לעיר

הנוסע מעיר לעיר זמן נסיעה של שבעים ושתים דקות חייב לברך ברכת הגומל ונסיעה הלוך וחזור מצטרפת, ויום לעניין זה הוא מבוקר עד בוקר, ולכן הנוסע מעיר לעיר בבוקר ובערב חוזר או אפילו אם נסע כמה נסיעות קטנות ביום אחד – מברך (חזו"ע עמ' שסד).

כה. חולי שאין בו סכנה

על כל חולי שהתרפא יש לברך ברכת הגומל אפילו אין בו סכנה כגון שפעת, אלא כל שעלה על המיטה וירד, שדומה כמי שעולה לגרדום וירד (שם שעב).

כו. חולי שיש בו סכנה

מי שחלה חולי שיש בו סכנה כגון שחלה בעיניו או אבריו הפנימיים באופן שמחללים עליו את השבת, צריך לברך ברכת הגומל אע"פ שלא שכב על מיטתו (ילקו"י סי' ריט).

כז. יולדת

יולדת לא תברך ברכת הגומל עד שיעברו עליה שבעה ימים מהלידה (חזו"ע עמ' שמח).

כח. ראיית חבר אחרי שלושים יום

מי שלא ראה את חבירו החביב עליו במשך שלושים יום, מברך בראייתו שהחיינו, ואין חילוק אם הוא קרובו כגון אביו ואמו או אינו קרובו, וכן אין חילוק בין איש לאישה, כגון: אשתו, אחותו, או נכדתו, שצריך לברך עליהן (חזו"ע עמ' תכד).