שניים מקרא ואחד תרגום – מה זה, מה המקור ולמה זה חשוב

המקור בגמרא

במסכת ברכות (ח ע״א–ע״ב) אומר רב הונא בר יהודה משמו של רבי אמי: ״לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור – מאריכין לו ימיו ושנותיו״.

״עם הציבור״ – באותו שבוע שבו קוראים את הפרשה בבית הכנסת. כך כל יהודי עובר בעצמו, בכל שנה, על כל התורה כולה.

למה לקרוא לבד אם שומעים בבית הכנסת?

השולחן ערוך פוסק: ״אף על פי שאדם שומע כל התורה כל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שנים מקרא ואחד תרגום״ (אורח חיים רפה, א). השמיעה בציבור היא מצווה אחת, והקריאה האישית – מצווה נוספת: כל אחד בעצמו, בקצב שלו, מתעמק בפרשה.

התרגום – תרגום אונקלוס לארמית – מבאר את הפסוקים בקצרה, ולכן חז״ל קבעו לקרוא אותו לצד המקרא.

איפה קוראים

באתר תמצאו את שניים מקרא ואחד תרגום לכל הפרשות – כל פסוק פעמיים ואחריו התרגום, מסודר לקריאה מהטלפון.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. לקבוע זמן קבוע בשבוע – למשל ערב שבת אחרי הצהריים, או חלק קטן בכל ערב.
2. לקרוא מתוך חומש או מהטלפון, בקול שקט – כך מרכזים את הקשב.

המקורות

• בבלי ברכות ח ע״א–ע״ב
• שולחן ערוך אורח חיים רפה