״שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד״ – פירוש והכוונה הנדרשת
מערכת האתר · עודכן
בגמרא נאמר על הפסוק הראשון: ״עד כאן צריכה כוונת הלב״, ו״כל המאריך באחד – מאריכין לו ימיו ושנותיו״ (ברכות יג ע״ב). השולחן ערוך פוסק: ״הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון… לא יצא ידי חובתו״ (אורח חיים ס, ה), ויש לקרוא ״באימה וביראה ברתת וזיע״ (סא, א).
מה הפסוק אומר
״שמע ישראל״ – הקשב, עם ישראל; ״ה׳ אלהינו״ – ה׳ הוא אלוהינו; ״ה׳ אחד״ – והוא אחד ויחיד. זו הצהרת האמונה הבסיסית של היהדות, שאומרים כל יום, ושרבים אמרו ברגעיהם האחרונים.
כוונה
בפסוק הראשון חייבים להבין ולכוון. מי שלא כיוון – לפי השולחן ערוך לא יצא, וחוזר וקורא את הפסוק בכוונה. בשאר הפרשיות, בדיעבד, יוצאים גם בלי כוונה מלאה.
סומכוס אומר: ״כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו״, ורב אחא בר יעקב מוסיף – ״ובדלי״ת״: להאריך בהגיית הד׳ במילה ״אחד״, מתוך מחשבה שה׳ מולך בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם (ברכות יג ע״ב).
מה אפשר לעשות כבר היום
- לפני ״שמע ישראל״ עצרו לשנייה, כסו את העיניים, והגו את המילים לאט.
המקורות
- בבלי ברכות יג ע״ב – ״שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד עד כאן צריכה כוונת הלב״
- שולחן ערוך אורח חיים ס, ה
- שולחן ערוך אורח חיים סא, א
שאלות נפוצות
מה הפירוש של ״שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד״?
״הקשב ישראל: ה׳ הוא אלוהינו, ה׳ הוא אחד״ – הצהרה על אחדות ה׳ וקבלת עול מלכותו.
מה עושים אם לא כיוונתי בפסוק הראשון?
לפי השולחן ערוך לא יצא – חוזרים וקוראים את הפסוק בכוונה.
להמשך קריאה
עוד בקריאת שמע
מאמרים מהעלונים בנושא
- הלכות תפילה: הפסק בפסוקי דזמרה, קריאת שמע ואכילה לפני התפילהתורה וחסד – בית זכריה
- "את הכבש אחד תעשה בבוקר" – קריאת שמע כנגד קרבן התמיד, פרשת פנחסתורה וחסד – בית זכריה
- "הסתכל בשלושה דברים" – שלושה או ארבעה? וחשיבות קריאת שמע על המיטהתורה וחסד – בית זכריה
- "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה... ואל תהי רשע בפני עצמך" – פרקי אבותתורה וחסד – בית זכריה
- "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה" – תפילה בזמנה ובכוונה, פרקי אבותתורה וחסד – בית זכריה