איך לזכות לשנה טובה?

שלושה שבועות לראש השנה, יום הדין, בו תלויים חיינו, חיי בני משפחתנו. אושרנו, פרנסתנו, בריאותנו, שמחתנו, מאורעותינו, הכל. יש לחפש עצות לזכייה בדין. עצות קלות – ובטוחות. שיסללו את הדרך לחיים.

עצה אחת, היא תקיעת השופר – אך כיצד פועלת היא, איך ממתיקה היא את הדין ומבטלת קיטרוגים? חז"ל גילו לנו את הסוד: "שופר, כיון דלזיכרון קאתי, כלפנים דמי".

וביאורו: תקיעת שופר היא כקריאת התוועדות בינינו לבורא עולם, ובהתוועדות זו – כאילו ניצבים אנו לפני ולפנים, בקודש הקדשים, בשיא ההתעלות של הכהן הגדול ביום הכיפורים. מובן שזה מצב כה נעלה ומרומם, מקודש ומרטיט, שנמשך בו עלינו חסד עליון וה' נוטה אלינו כנהר שלום, טובה וברכה, חיים חן וחסד ורחמים. אך תנאי יש בדבר, הגבלה אחת: אי אפשר לקפוץ מן החולין – לקודש הקדשים! גם הכהן הגדול זקוק היה לימי התבודדות, וכל העולה לבית המקדש נדרש להיטהר בטבילה, ולהעפיל בהדרגה בסדרת התעלויות: מהעיר להר הבית, מהר הבית לחיל, משם לעזרה, משם לעזרת הכהנים, לאולם, להיכל...

ועל דרך זה תפקידו של חודש אלול, חודש ההכנה, ימי סליחות, התעלות ורוממות. אבל מה דינו של הכהן הגדול בכבודו ובעצמו, שיסתגר שבעה ימים בהר הבית, ויזו עליו בכל יום אפר פרה – וביום השביעי יצא וירד העירה, לשוק?...

מעשה שהיה הוא: פעם, ביום הכיפורים, ירד הכהן הגדול לרחוב, החליף דברים עם ערבי אחד, ונטמא, ולא יכול היה לעבוד את עבודת היום! את הכל קטע, הכל איבד, הפסיד הכל במחי יד!

ולענינינו: גם אם יתעלה אדם בכל ימות השבוע – וכמה רחוקים אנו מכך – אם בסוף השבוע יכניס לביתו את העיתונות הקלוקלת, המשחיתה, המסכמת עבורו את כל הזוהמה בצבעים חיים, מקבץ של פשע ואלימות ושחיתות, הלא בכך טובל הוא בזוהמה, מתבוסס ברפש, שהרי "במקום שאדם חושב – שם הוא", עיתונות זו סוחפת אותו למחוזות רחוקים כל כך מקדושה וטהרה, מאלול וראש השנה, ממחזור ושופר! ואיך יוכל להתנתק ולבוא לקודש הקדשים להוועד עם בוראו, ואיך יוכל לזכות בשנה טובה?!

הלא נראה שבפרשתינו נצטווינו למהר ולקבור מי שנהרג בעוון ברכת ה' ועבודה זרה. ופירש בספר החינוך, שאם ישהו מלקוברו ויראוהו – ויראו עונשו! – אבל יזכרו מעשיו, וכבר הפסידו! כי הרהרו בעבירה שנעשתה! אם כן, מה נאמר בקורא ושומע ורואה ים של פשע ואלימות ופריצות, זוועות ורפש?!

לא, לא זו הדרך להתכונן ליום הדין, לתקיעת השופר, לכתיבה וחתימה טובה!

הדבר הראשון, הבסיסי, הוא התנתקות מהתקשורת הקלוקלת – לפחות בחודש זה, כדי לזכות לשנה טובה!

שבת שלום!