התדר היהודי (יב)

מה יעשו ההורים כאשר המוסד דורש מהם להשתתף באופן פעיל באכיפת כללי המוסד? אם נוצרה מהומה בין צוות המוסד לבין התלמיד/ה, על רקע אכיפת כללים - תפקיד ההורים הוא להיות הקול המאוזן והמרגיע. ראשית - על ההורים להקשיב למתבגר/ת באופן אמפתי ומכיל. שנית - לשדר לו כי טוב שהמח שלו עובד, ומותר לו להביע דעה אחרת מהמוסד, בקשר לטעמים ולנימוקים של כללי המוסד השונים. שלישית - להבהיר לו כי יש 'חוק יסוד' בעולם, שכל תלמיד צריך לציית לכללי המוסד, גם אם הוא לא מסכים עמהם.

רביעית - להשאיר למתבגר/ת בחירה. יתכן שיבחר לא לציית למוסד, ויתכן שישלם על כך מחיר לא נעים. בסופו של דבר זו בחירה שלו. עד כאן התקציר.

אזהרה לפני קריאה - לא למחנכים/ות בעלי לב חלש... עיקרו של המסר הבא מיועד להורים, כדי לתת להם כלים איך להתמודד מול מחנכים/ות במצבים מורכבים. אם אתם מחנכים/ות בעלי רגישות, ויש חשש שתיפגעו (למרות שלא התכוונתי אליכם, אלא לאלו שמנהלים שיח שגוי) - עדיף שתדלגו על המסר הזה.

וכאן ההורים שואלים: "מה נעשה אם אין לנו אפשרות לעמוד מן הצד, ולהשאיר את הבחירה לילד, כי מוסד הלימודים מערב אותנו בכל הפרת משמעת של הבן/בת, ומאלץ אותנו להילחם לצידו במלחמה תמידית נגד הילד?".

ובכן, הורים יקרים. ראשית יש לדעת, כי אם מדובר במתבגרים/ות (מגיל 12 ומעלה), הרי שבמקרה זה מוסד הלימודים טועה פעמיים:

הטעות הראשונה - היא העובדה שצוות המוסד לא מטיל את המשמעת בעצמו, אלא נזקק ל'חסדי' ההורים.

אילו היה מדובר במשהו חריג, כגון תלמיד שהביא סמארטפון וכד', יתכן שיש הצדקה לעירוב ההורים, אך כשמדובר במשמעת יומיומית - כגון: איחורים, אכיפת תקנון לבוש, ועוד - אין זה נכון ולא יעיל, לערב את ההורים. צוותי החינוך בהחלט מסוגלים לאכוף את כלליהם בעצמם!

והטעות השניה - היא, שכך משתבש לו תפקידם של ההורים. תפקיד ההורים הוא להיות גורם מנהיגות והשראה, זה שמכוון את הילד, אך משאיר לו בחירה, ונשאר לצידו באופטימיות ובטוב, בכל מצב.

אך אם המוסד משליך על ההורים את יישום המשמעת המוסדית, הרי בכך הוא מעקר את ההורים מתפקידיהם ההוריים, והופך אותם לשוטרי אכיפה. ומכיון שהורים לעולם לא יצליחו לאכוף במקום המוסד, הרי הם יוצאים קרחים מכאן ומכאן...