מטמונים מהפרשה

"ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך וגו" (ו, ה).

האהבה שאנו אוהבים את ה' - אמר רבי ישראל הכהן בעל ה"חפץ חיים״ - איננה אהבה שלמה, כי היא מעורבת בהרבה מיני אהבות שונות של עולם הזה, כמו אהבת אדם לבניו ולקרוביו, ועוד הרבה עניינים הנמצאים בעולם, שהאדם משתוקק להם ומראה לכל אהבתם אליו.

אהבה כזו איננה לרצון לפני ה' הוא חפץ באהבה טהורה שתהיה לו לבדו, וכדכתיב: ״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך". על האדם לפנות את לבו משאר מיני אהבה שבעולם בעת שהוא מקבל על עצמו עול מלכות שמים! ולעתיד לבא, כאשר יהיה הכל גלוי וידוע אם אהב את ה׳ בכל לבבו אם לאו, בודאי תהיה לאדם בושה וכלימה אם יתברר שלא היתה אהבתו לה' טהורה...

ומשל למה הדבר דומה? לעשיר גדול שהיו לו חדרים גדולים ומרווחים, ובחדרים הפנימיים היה ארון אחד שבו היו מונחים התכשיטים והאבנים טובות שלו. פעם אחת נסע לדרך רחוקה וציוה לאשר על ביתו להשגיח היטב על הבית, וביתר שאת ציוהו להשגיח על חדריו הפנימיים. תמה האיש מאד מדוע ולמה ציוה בעל הבית וזירזו כל כך על שמירת חדריו הפנימיים הלא דבר הוא! התחיל לחפש ולבדוק היטב עד שמצא את התכשיטים, והאבנים טובות מאירות עיניים במראיתן, והבין עתה עד כמה צדק האדון בבקשתו. אולם, מה גדלה תמיהתו בעת שהסתכל היטב וראה שעל האבנים הטובות נמצא רפש וטיט...

כן הוא גם הנמשל - אמר ה״חפץ חיים״ - כשיבא האדם לעתיד לבא ויתחילו להתבונן על עמקי לבבו אם היתה אהבתו אהבה טהורה לשם ה' כמה בושה וכלימה ישיג כשיתברר שביחד עם אהבתו לה׳ בקבלת עול מלכות שמים היתה מעורבת גם שאר מיני אהבה שבהם לכלך את האהבה הטהורה... אנה יוליך את חרפתו וכלמתו?... ועל זה אנו מבקשים בתפילה: ״ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך ולא נבוש לעולם ועד"!

"ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו" (ז, י).

רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה״חפץ חיים״ סיפר ששמע על פסוק זה משל מגאון אחד: אחד מבני השרים פשע ומרד במלך, התייעצו השופטים איך לדונו, וגמרו ביניהם שאין מרחמים בדין, וצריך לתלותו עבור פשיעתו במלך. אך דבר אחד יעשו לכבודו, שקודם פסק הדין יצהלו וינגנו לפניו באותם כלי התזמורת שניגנו בעת שישב המלך על כסאו לראשונה ביום הכתרתו.

וכן היה, שקודם תלייתו נתקבצו ובאו חברי התזמורת בהמון שיריהם בקול שמחה רבה שנשמעה בכל העיר.

כמה רב אושרו של איש זה - אמר אדם אחד - שכן מנגנים לפניו באותה התזמורת כפי שניגנו בעת הכתרת המלך, הנמצא איש מאושר כמוהו?

הוי פתי שכמוך! אמר אחר - לזה יקרא "אושר"? הלא שיר זה הוא שיר של תלייה... תראה בעצמך שמיד כשייגמר השיר יתלוהו על העץ!...

כן הוא גם הסבר הכתוב: ״ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו, כי כאשר האדם סר מדרך השם יתברך ונותנים לו עשירות, הוא כדי ש"יגמרו" על ידי זה כל הזכויות שיש לו, ואחר כך יהיה נאבד וכלה ביסורי גהינום, והוא ממש כמו השיר שקודם התליה...