המהרהר אחר רבו, כמהרהר אחר השכינה!

בפרשתנו מצינו שאחות משה, מרים הנביאה, הביעה השתאות על נוהגו של אחיה בפני האח השני, אהרן הכהן, ומיד נגלה אליהם מלך מלכי המלכים, הוכיחה, הוקיע את טעותה והענישה. ולא עונש בסתר ובהחבא, אלא הסגר שבעה ימים לעיני כל ישראל.

וכל כך למה? הלא ה' "ארך אפיים", ובמיוחד לצדיקים. "מאריך אפו, וגובה לאפו", "החנות פתוחה והחנווני מקיף" – ומדוע מיהר הקדוש ברוך הוא להיפרע ממנה: "ויאמר ה' פתאום", בו במקום!

נבין זאת בעקבות דברי הגמרא, המספרת שהיתה שנת בצורת, וגזרו תענית ציבור לעורר רחמי שמים לירידת גשמים.

ירד רבי אליעזר הגדול לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות, ולא נענה. ירד תלמידו רבי עקיבא אחריו ואמר: "אבינו מלכנו, אין לנו אלא מלך אתה, אבינו מלכנו, למענך רחם עלינו" – ונענה מיד, וירדו גשמים.

ריננו חכמים: מה זאת שהתעלמו במרום מרבי אליעזר הגדול, ושומעו לשוועת תלמידו? יצאה בת קול ואמרה: "לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו". כלומר, רבי אליעזר מתלמידי בית שמאי הוא, הנוקטים במידת הדין, ועל כן פעלה גם במרום מידת הדין. רבי עקיבא נהג להעביר על מידותיו, נהגו כן אף במרום והחילו עלינו מידת סליחה ומחילה.

מכל מקום ראינו כאן, שכאשר מרננים, כאשר יש חשש לפגיעה בכבוד התורה, לתמיהה על גדול הדור ח"ו, ממהרים בשמים לפעול ומיד יוצאת בת קול. וכמו שאמרו שהבורא יתברך תובע כבודו של תלמיד חכם, ומעניש מיד!

ובזה נבין סיפור המדרש: "מעשה ברשע אחד שמת, ובו ביום מת אדם גדול בעיר. באו כל בני העיר ונתעסקו במיטתו, וקרובי אותו רשע הוציאו מיטתו. קפצו עליהם אויבים, והניחו המיטות וברחו. והיה שם תלמיד אחד שישב לו עם מיטת רבו.

לאחר זמן, חזרו גדולי העיר לקבור את החכם, ונתחלפה להם מיטתו בשל הרשע. והיה אותו תלמיד צועק, ולא הועיל. נתעסקו הכל בכבוד הרשע, וקרובי הרשע קברו את החכם.

ונצטער אותו תלמיד מאוד, מה חטא גרם שנקבר רבו בבזיון, ובמה זכה אותו רשע להטמן בכבוד גדול כזה. נראה לו רבו בחלום ואמר לו: אל תצטער, בוא ואראך כבודי בגן עדן ובוא ואראך אותו האיש בגיהנם – אבל פעם אחת שמעתי בגנות תלמיד חכם ולא מחיתי, ולכך נענשתי. ופעם הכין הרשע סעודה לשר העיר ולא בא השר וחילקה לעניים, וזה היה שכרו".

הנה כי כן, כאשר נקבר הרב בבזיון והיה חשש שיהרהר אחר רבו מה חטא חטא – מיד נשלח רבו ממרומים להאיר את עיניו! כי הרהור אחר הרב הוא הרס התורה ועירעור האמונה רחמנא ליצלן!

מרעישים הדברים – נפיק את הלקח, שכל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה, ויהא מורא רבינו עלינו כמורא שמים!