בפרשה – מידה כנגד מידה

לקיחת הברכות מעשו - כתב הריקאנטי, שענין מניעת הברכות מעשו הוא מידה כנגד מידה. כשם שמנע השטן [סמאל] שרו של עשו הברכות מלמעלה, בהחטיאו את אדם הראשון, כך מנע יעקב הברכות מעשו. וכבר אמרו רבותינו (גמרא בבא מציעא פד.) שצורתו של יעקב הייתה מעין צורתו של אדם הראשון.

נטילת הברכות במרמה - כשם שבא יעקב לאביו במרמה, אחזו גם בניו במרמה ככתוב (לד, יג) "ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה" (בעל הטורים).

עשו רימה את אביו - כתב הגאון הרב אשר וייס שליט''א: וליבי אומר לי שיש טעם עמוק בסודם של דברים מדוע סובב השם יתברך שהברכות יגיעו ליעקב איש תם בדרך מרמה, דבמדה שאדם מודד בה מודדין לו. לא זכה עשו באהבתו של יצחק ובברכותיו אלא במרמה גדולה שהרי היה הוא צד את אביו בפיו, ושואלו היאך מעשרים את התבן וכיצד מעשרים את המלח, וכך שבה את ליבו בשקר ובכזב, ומדה כנגד מדה, נגזר שהרמאי יפסיד ברמאותו, בבחינת "עם נבר תתברר עם עקש תתפתל".

קריאת בית ה' על שם יעקב - על הפסוק: "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל", נאמר במדרש (שוחר טוב פ''א): אמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב, אתה קראת אותו בית עד שלא נבנה, אני קורא אותו על שמך שנאמר: "לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב" (ישעיה ב, ג).

ויתרוצצו הבנים בקרבה - מאחר שאמרה רבקה "למה זה אנכי" לא זכתה לז''ה 12 שבטים, ויצא ממנה עשו שאמר "למה זה לי" (הרוקח).

מן האדום האדום הזה - אמרו במדרש (ב''ר סג, יב): מן האדום האדום, הם העדשים, ומדוע נזכרה המילה "אדום" פעמיים? מפני שהוא אדום ככתוב "אדמוני", ותבשילו אדום שהרי אהב את העדשים, וארצו אדומה, שכתוב: "ארץ אדום", וגיבוריו אדומים, שכתוב: "מגן גבוריהו מאדם", והקדוש ברוך הוא הצח והאדום ככתוב "דודי צח ואדום", נפרע ממנו כשלבושו אדום כמו שכתוב: "מדוע אדום ללבושך".

המכבד את אביו ילדיו יכבדוהו - מעניין הוא שהתיבות "ויבא לאביו" מיוחדות בזה שהן נקראות מימין לשמאל ואף משמאל לימין, ובזה נרמז שמי שמכבד את אביו יזכה שגם ילדיו יכבדו אותו.

גניבת דעת אבימלך - נאמר במדרש תלפיות (אות ג'): בכך שגנב יצחק דעת אבימלך באומרו לו "אחותי היא", לכן נענש בגניבת דעתו של עשו שאמר לו אבא האיך מעשרין את המלח ואת התבן (ספר מידה כנגד מידה).

מידה כנגד מידה אצל יעקב - מפשוטו של מקרא נראה שהתרחשו ליעקב מספר אירועים טראגיים, אשר כולם בגדר "מידה כנגד מידה: "א. יעקב ניצל את העובדה שעיני אביו 'כהו', והערים עליו בנצלו את חשכת עיניו - וכנגד זה קיבל בערמת לבן ובחשכת הלילה את לאה "רכת העיניים" (ע"פ המדרש ב''ר ע, יט).

ב. כשם שיעקב "הצעיר" "לקח" את הבכורה מעשיו [בנו האהוב של יצחק] כך לבן נטל ממנו את רחל הצעירה אותה אהב ומאוד רצה שתישאר בביתו - "מידה כנגד מידה".

ג. יעקב הערים על אביו בכך שהסתתר מאחורי מלבוש שיער עורות עיזים על ידיו, והתכוון לתת לו 'להסיק לבד' מסקנה מוטעית. כנגד זה, ילדי יעקב הערימו עליו גם הם בתחבולת מלבוש כתונת הפסים של אחיהם יוסף, וגרמו לו "להסיק לבד" מסקנה מוטעית לחלוטין שבעקבותיה יוסף הוסתר ממנו 22 שנה.

ד. בעצם שהותו של יעקב אצל לבן הארמי - הרמאי, ראינו שיעקב יושב האוהלים, גרם לכך שעשיו יפרנס את אביו לבדו, ונאלץ בסופו של דבר לפרנס את ביתו בדרך של נדודים והתמודדות קשה מול לבן (הרב צולק).

ברכת עשו: בשכר שעשו לקח תליו [חרבו] וקשתו כפי שציווה אותו יצחק, בירכו ב"על חרבך תחיה" (חזקוני).