"באשר הוא שם"

מובא בגמרא (מסכת ראש השנה ט"ז:) אמר רבי אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה, שנאמר 'כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם'.

וברבנו חננאל (שם) מביא מתלמוד ירושלמי: רבי יהושע בן לוי אמר, מהפסוק (איוב ח) 'אם זך וישר היית' אין כתיב כאן, אלא 'אם זך וישר אתה' עכשו.

באור הדברים שהגמרא שם מחדשת, כי בדין בראש השנה אין מתחשבים במה שהאדם עתיד להיות, אלא מסתכלים לפי שעת הדין אם הוא בבחינת צדיק, דנים אותו כצדיק. אך הירושלמי מוסיף חדוש, אפלו אם בעבר היה רשע, ורק בשעת הדין צדיק, גם כן דנים אותו כצדיק, וזהו הדין של ראש השנה האדם נבחן בראש השנה עד כמה הוא כלי לקבלת השכינה...

הירושלמי פותח לנו פתח של תקוה נפלאה, שבראש השנה בל נגרר במחשבתנו אחרי העבר, ובל נשוטט במאויי העתיד של החיים עשר וכבוד, אלא נמלא את ההוה להיות אדם זך עכשו, בהתעוררות אמתית של קבלת על (עלי שור ח"ב).

כשאדם מתעורר הכונה ללבו לקבלת על מלכותו יתברך על זה נאמר (מדרש שיר השירים רבה, פרשה ה', סימן ב'): "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, פתחו לי פתח כחודה של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".