בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 796 · ראש השנה
הכנות לראש השנה שחל בשבת
א. להכין נר של 48 שעות על מנת להדליק ממנו אש לצרך אכל נפש ביום טוב שני, ולהדלקת נרות החג.
ב. קבלת שבת: בשנה שחל ראש השנה בשבת, קדם תפלת ערבית פותחים ב"קבלת שבת" ואין אומרים "במה מדליקין" ומנהג הספרדים לומר לאחר מכן הפיוט "אחות קטנה" ואחר כך אומרים מזמור "למנצח על הגתית לאסף", ואחר כך מתפללים "תפלת ערבית" בכונה ובהכנעה בתחנונים (תורת המועדים).
ג. "שלום עליכם": כשחל ראש השנה בשבת קדם הקדוש יאמר תחלה "שלום עליכם", "אשת חיל" ואחר כך יגש לקדוש, כנזכר ב'בן איש חי'.
ד. אכילת דגים: יש נוהגים לאכל דגים לפרות ולרבות כדגים, ויש נמנעים, והשנה שחל בשבת לא יבטל מנהגו כבכל שבת לאכל דגים (רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים).
ה. אמירת "צדקתך": כשחל ראש השנה בשבת, מנהג הספרדים לומר "צדקתך" במנחה, ומנהג אחינו האשכנזים שלא לאמרו, וכן מנהג כמה מעדות הספרדים וכל מקום יעשו כמנהגם (מרן שלחן ערוך תקצ"ח).
ו. נר הבדלה: ממלץ להשתמש בנרות החג לברכת "מאורי האש", אף על פי שזה לא אבוקה (הגאון מו"ר הרב אברהם יוסף שליט"א).
ז. כשיוצאת השבת תגיד האשה בבית "ברוך המבדיל בין קדש לקדש" ואז מתרים בעשית מלאכת אכל נפש ביום טוב לצרך הקדוש וכן הדלקת הנר (מנר לנר) ועוד.
ח. בשבת אין להכין ליום טוב, גם לא לסדר את השלחן, ואין לשטף את הכלים אחרי סעודה שלישית, יש להשתדל להקדים אכילת סעודה שלישית ולסים מקדם ככל האפשר.
ויש מקדימים להתפלל מנחה של שבת (מנחה גדולה).
ט. הברכה על הנר ביום ששי "להדליק נר של שבת ויום טוב", בליל שני (מוצאי שבת) הברכה "להדליק נר של יום טוב".
י. סדר "התשליך": נכון יותר לנהג לומר סדר התשליך תמיד ביום הראשון של ראש השנה אף שחל בשבת (למנהג הספרדים), ומי שלא אמר סדר התשליך ביום הראשון יאמרנו ביום השני לאחר תפלת מוסף, אם אין ערוב אסור לטלטל את הסדורים (תורת המועדים).
יא. אמירת "ותודיענו": בליל שני של ראש השנה (שהוא מוצאי שבת) בתפלת ערבית אומרים "ותודיענו" בתפלת העמידה (מרן שלחן ערוך סימן תקצ"ט).
יב. יקנה"ז: בליל שני של ראש השנה שהוא מוצאי שבת סדר הקדוש הוא לפי ראשי תבות - יקנה"ז, דהינו, יין, קדוש, נר, הבדלה, זמן. (ללא בשמים). (שלחן ערוך סימן תע"ג סעיף א').