יהושע בן נון

תולדותיו

יהושע ״לא ימיש מתוך האוהל״ (שמות לג, יא), והיה אחד משני המרגלים שאמרו דבר טוב על הארץ. אחרי משה הנהיג את העם בכיבוש הארץ, ובסוף ימיו כרת עמם ברית בשכם.

״משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע״ (אבות א, א). השולחן ערוך מביא: ״בכ״ו בו מת יהושע״ (אורח חיים תקפ, ב).

מנהגי ההילולא של יהושע בן נון

בכ״ו בניסן עולים רבים לקבר יהושע בן נון בכפל חארס, באישור ובאבטחה.

מה נוהגים ביום ההילולא של יהושע בן נון?

״הילולא״ פירושה חגיגה. לפי מסורת המקובלים, יום הפטירה של צדיק הוא יום שבו נגלה עיקר עבודתו בעולם, ולכן מציינים אותו בלימוד, בתפילה ובשמחה של מצווה – לא באבל. אלה המנהגים הנפוצים:

• נר לעילוי נשמתו – מדליקים נר נשמה ואומרים ״לעילוי נשמת…״ לפני הלימוד או התפילה.
• לימוד מתורתו – לומדים דף, פרק או מאמר מספריו, ואם אין – משניות, שאותיותיהן אותיות ״נשמה״.
• תהילים – יש האומרים פרקי תהילים, ובמיוחד את מזמור קיט לפי אותיות שמו.
• צדקה – נותנים צדקה לעילוי נשמתו, ויש הנוהגים לתת למוסדות תורה שנקראים על שמו.
• עלייה לציון – מי שיכול עולה לקברו להתפלל. מתפללים לה׳ בלבד; הצדיק אינו מתווך, אלא מתפללים במקום שזכותו גדולה.
• סעודת הילולא – בקהילות רבות, ובעיקר בקהילות המזרח, עורכים סעודה עם שירה וסיפורים על הצדיק.

אלה מנהגים ודרכים להתקרב, לא הבטחות. מה שמשנה הוא הלב – ללמוד ממידותיו של הצדיק וללכת בדרכיו. עוד מנהגים ותפילות במדור הסגולות.