רבי אריה לוין – תולדות חייו וסיפורים
צדיק ירושלים
רבי אריה לוין, ״הצדיק מירושלים״, היה משגיח בתלמוד תורה ״עץ חיים״ ונודע בעיקר בחסדיו: ביקורי האסירים בבתי הכלא הבריטיים, ביקורי חולים ואהבת כל אדם.
- שם מלא
- רבי אריה לוין – ״הצדיק מירושלים״
- שנים
- 1885–1969
- נולד
- תחום המושב, האימפריה הרוסית
- נפטר
- ירושלים, ט׳ בניסן תשכ״ט
- יום ההילולא
- ט׳ בניסן
תולדות חייו בקצרה
רבי אריה לוין נולד בשנת 1885 בתחום המושב שבאימפריה הרוסית, ולמד בישיבות ליטא, ובהן ישיבת וולוז׳ין. בשנת 1905 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא היה קרוב אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ונמנה עם תלמידיו ומקורביו.
רבי אריה לוין נולד בעיירה אורלה שבפלך גרודנה. בצעירותו נדד בין ישיבות ליטא, ולמד גם אצל רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב״ז) ואצל גדולים נוספים. בירושלים נישא לחנה ציפורה, וחי עמה בצניעות ובדוחק. מלבד האסירים נהג לבקר גם בבית החולים למצורעים בירושלים, שרבים נמנעו מלבוא אליו, ולשהות עם החולים. אחרי מלחמת השחרור, ואחרי מלחמות ישראל, ביקר במשפחות שכולות, ונהג להשתתף בשמחות ובאבל של אנשים שלא הכיר. הוא נהג ללכת ברגל לכל מקום, גם למרחקים, ולפי עדויות רבות לא סירב לאיש שביקש את עזרתו. הקשר שלו עם הרב קוק היה קרוב מאוד, והוא נמנה עם המספידים שלו. בשנותיו האחרונות פקדו את ביתו אנשי ציבור ומדינה, והוא קיבל את כולם באותה פשטות.
רבי אריה לוין לא כיהן במשרה רבנית רשמית, ופרנסתו באה ממשרתו בתלמוד תורה. בצוואתו ביקש שלא יספידו אותו ושיקברו אותו בפשטות, ובהלווייתו השתתפו אלפים מכל חלקי הציבור. רבים מן הסיפורים עליו נשמרו בזכות שמחה רז, שליווה אותו שנים רבות ותיעד את דבריו.
בכל מקום שבו הופיע הקפיד לדבר בנחת ובפשטות, ורבים העידו שמעולם לא שמעו ממנו דבר גנאי על אדם.
במשך עשרות שנים שימש משגיח רוחני בתלמוד תורה ״עץ חיים״ בירושלים, ונודע בחום ובאהבה שגילה כלפי התלמידים, בייחוד כלפי ילדים יתומים ועניים. הוא חי בצניעות רבה בשכונת משכנות ישראל.
בימי המנדט הבריטי הוא ביקר בכל שבת את האסירים היהודים בבית הסוהר המרכזי בירושלים – אנשי המחתרות – ועודד אותם, התפלל עמם ודאג לבני משפחותיהם. משום כך נקרא ״אבי האסירים״. גם אחרי קום המדינה המשיך לבקר אסירים, חולים ומצוקים, ולא הבחין בין אדם לאדם.
רבי אריה לוין נפטר בירושלים בט׳ בניסן תשכ״ט (1969). סיפורים רבים על מעשי החסד שלו נאספו בספר ״איש צדיק היה״ מאת שמחה רז, ושמו משמש עד היום סמל לאהבת הבריות. חתנו היה הרב יוסף שלום אלישיב.
תורתו ושיטתו
רבי אריה לוין לא היה מחבר ספרים, ותורתו היא בעיקר תורה של מעשים: יישום מעשי של ״ואהבת לרעך כמוך״, של ביקור חולים, של כבוד האדם ושל עין טובה. הוא נהג לראות בכל אדם את הצד הטוב שבו, ולדון כל אדם לכף זכות.
מן השיחות והסיפורים שנאספו עליו עולה תפיסה שבה חסד אינו נדבה אלא חובה ויחס אישי – להיות עם האדם בצערו.
ללימוד באתר: בין אדם לחברו · צדקה וחסד
השפעתו על הדורות
דמותו של ״צדיק ירושלים״ נכנסה לספרי לימוד, לספרות ולתודעה הציבורית, ושמו נקרא על רחובות ומוסדות. הוא משמש עד היום דוגמה של אהבת הבריות שאינה מבחינה בין דתי לחילוני ובין מחתרת למחתרת.
יום ההילולא
יום ההילולא של רבי אריה לוין חל בט׳ בניסן. השנה הוא יחול בט׳ ניסן תשפ״ז, יום שישי, 16 באפריל 2027 (בלוח השנה).
לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.
3 סיפורים מעלוני השבת שבהם מוזכר רבי אריה לוין. לחצו על סיפור כדי לקרוא אותו במלואו.
הסיפורים
"וירא אליו ה' באלני ממרא..." (י"ח, א) - בקור חולים - ספורים והנהגות
וברש"י: לבקר את החולה".
מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 803
"ויקח משה את כסף הפדיום" (ג', מ"ט) - גומל לאיש חסד כמפעלו - ספור
רבי אפרים רוטשילד שליט"א ספר מעשה מפלא על רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א כפי שהעיד בעל המעשה על עצמו: לפני מספר שנים חלה רבי מיכל במחלה קשה במעיו. כדי להציל את…
מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 779
'קמחא דפסחא', והתוצאה גלוי אליהו - סיפור
רבי חיים קניבסקי זצ"ל ספר מעשה מפלא על רבי אריה לוין זצ"ל, חמיו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל: 'אחד העסוקים של רבי אריה היה אסוף כסף לצדקה. סכומים גדולים מאוד יצאו…
מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 773 · שבת הגדול ופסח
לסיפור המלא ←מוזכרים גם: רבי חיים קניבסקי זצוק"ל
שאלות נפוצות
מתי יום ההילולא של רבי אריה לוין?
יום ההילולא (יום הפטירה) של רבי אריה לוין חל בט׳ בניסן.
באיזו תקופה חי רבי אריה לוין?
רבי אריה לוין (רבי אריה לוין – ״הצדיק מירושלים״) חי בשנים 1885–1969; נולד בתחום המושב, האימפריה הרוסית.
היכן אפשר לקרוא סיפורים על רבי אריה לוין?
בעמוד זה מרוכזים 3 סיפורים שבהם מוזכר רבי אריה לוין, כפי שפורסמו בעלוני השבת באתר. ליד כל סיפור מצוינים העלון והגיליון, והקישור מוביל לסיפור המלא.
מאיפה הסיפורים?
כל הסיפורים לקוחים מעלוני שבת שעורכיהם אישרו את פרסומם באתר, ומובאים בנוסח שפורסם בעלון.