ויקרא כה, נה

כי לי בני ישראל עבדים. שטרי קודם:

אני ה' אלהיכם. כל המשעבדן מלמטה כאלו משעבדן מלמעלה:

אֲרֵי דִילִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַבְדִין עַבְדַי אִנוּן דִי אַפֵּקִית יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן

אֲרוּם דִילִי הִינוּן בְּנֵי יִשְרָאֵל מִשְׁתַּעְבְּדוּן לְאוֹרַיְיתָא עַבְדַי הִינוּן דְאַפֵּיקִית יַתְהוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן

כי לי בני ישראל. טעם שתודיעו כן הגר הקונה העבד הישראלי:

כי לי בני ישראל עבדים. ולא עבדי עשו:

אני ה' אלהיכם. וכתיב עוד לא תעשו לכם אלילים ומה שייך זה לכאן אלא אומר אני שבא ליתן טעם על מה אנו נגאלין בלא קיום המצות שהרי מ"מ קיימו דבור לא יהי' לך אלהי' אחרים:

כי לי בני ישראל עבדים למעלה דכתיב כי עבדי הם משתעי בנמכר לישראל אחיו, אבל אם נמכר לכנעני שהוא מאומה אחרת סד״א אין לחוש קמ״ל.

כי לי בני ישראל עבדים. ולפיכך אין אדם יכול לקנותם לצמיתות, אפילו אותם היורשים אותם אינם אלא כמו אריסי בתוכה:

אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. ומאותה שעה נעשו עבדי, וקודם שטר שעבודי לכל אדם:

אני ה' אלהיכם. המחזיק אתכם בני חורין ואת ארצכם:

כי לי בני ישראל עבדים וגו׳. צריך לדעת למה כפל לומר ״עבדים עבדי הם״, ונראה כי יכון לומר על זה הדרך: ״כי לי בני ישראל עבדים״ מעיקרם, קדושים מבטן ומהריון בשרש נפשותם, הגם שלא היה מוציאם ממצרים, וכל זה למה שממנו ואליו. אבל מה שמהם לחיבם להחזיק את עצמן לעבדים – ״עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים״, שהוא טעם מכרח להם ומחיב להתיחס להם שם עבדות.

אני ה׳ אלהיכם. טעם שהתחיל הכתוב לדבר דרך נסתר ״כי לי וגו׳ עבדי הם״ וגמר אומר לנוכח ״אני ה׳ אלהיכם״, אולי כי לצד שמצוה לקונה עבד עברי שישלחנו בשנת היובל, לזה נתן לו הטעם לצד שהוא עבד ה׳, כאמרו ״עבדי הם״. ולצד שיאמר הקונה כי טעם זה יצדק לגבי העבד שלא יפקיע עבודתו וימכר עצמו לצמיתות, אבל הקונה אין עליו חיוב, ומה גם אם הוא מוכר עצמו לגר תושב או לעקר הוא העובר על מצות ה׳, לזה גמר אמר אני ה׳ אלהיכם מדבר עם הקונה שעמו התחיל לדבר בתחלת הפרשה ״כי תקנה״ ועם אותם שצוה אותם לנוכח ״לא ירדנו בפרך לעיניך״, כי דבר מלך שלטון עליהם לקים כל הכתוב.

כי לי בני ישראל עבדים. שנשתעבדו לי בקבלת התורה. והבנים כשיהיו בבית העובד כוכבים ילמדו ממעשיהם. עוד טעם עבדי הם אשר וגו׳. שאני קניתים ברוב ענין. ע״כ יקרים המה לי שלא ידח מהם נדח: