ויקרא כ, יא

וּגְבַר דִי יִשְׁכּוּב עִם אִתַּת אֲבוּהִי עֶרְיְתָא דַאֲבוּהִי גַלִי אִתְקַטָלָא יִתְקַטְלוּן תַּרְוֵיהוֹן קְטָלָא חַיָבִין

וּגְבַר דִי יְשַׁמֵשׁ עִם אִתַּת אָבוֹי בֵּין דְהִיא אִמֵיהּ בֵּין דְהִיא חוֹרַנְיָיתָא עֲרְיָיתָא דְאָבוֹי בָּזֵי אִיתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן תְּרֵיהוֹן קְטָלָא חַיָיבִין בְּאַטְלוּת אַבְנִין

אִידְמֵיהוֹן בְּרֵישֵׁיהוֹן:

ערות אביו גלה. דבר גדול עשה:

אשר ישכב את אשת אביו בין שהיא אמו בין שאינה אמו. אמו שאינה אשת אביו מנין ת״ל לא תנאף. נאמר כאן בעונש ערות אביו גלה ונאמר להלן באזהרה ערות אביך לא תגלה מה באזהרה עשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו כדדרשינן ערות אמך להביא אמו שאינה אשת אביו אף כאן בעונש עשה הכתוב את אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו. ואיש כי יקח את אחותו מפקינן מיניה ערות אחותך בת אביך או בת אמך וערות בת אשת אביך כמו ששנינו בפרק כיצד. אשת אביו באמו שהיא אשת אביו.

את אשת אביו נאמר כאן ערות אביו גלה, ונאמר להלן ערות אשת אביך לא תגלה, מה להלן לרבות אשת אביו לאחר מיתה אף כאן לרבות אשת אביו לאחר מיתה בפרק ד׳ מיתות.

ואיש אשר ישכב וגו׳. השנוים במקראות הללו שכאן כתיב תבל. וכאן תועבה. וכאן זמה ועוד כמה שנוים ודאי יש בהם דבר סתר בסתרי טבע הענין. ומלבד שאין אנו יודעים עד מה. עוד תנן רפ״ב דחגיגה אין דורשין בעריות בשלשה ואע״ג שבתלמודין פירשו המשנה לענין דינא מכ״מ בירושל׳ פירשו גם במה שאינו נוגע לדינא: