ויקרא יט, לד

כי גרים הייתם. מום שבך אל תאמר לחברך:

אני ה' אלהיכם. אלהיך ואלהיו אני:

כְּיַצִיבָא מִנְכוֹן יְהֵי לְכוֹן גִיוֹרָא דְיִתְגַיַר בֵּינֵיכוֹן וּתְרַחֵם לֵהּ כְּוָתָךְ אֲרֵי דַיָרִין הֲוֵיתוּן בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן

כְּיַצִיבָא מִנְכוֹן יְהֵי לְכוֹן גִיוֹרָא דְמִתְגַיֵיר עִמְכוֹן וְתִרְחַם לֵיהּ כְּוָותָךְ דְמָא אַתְּ סָנֵי לָךְ לָא תַעֲבֵיד לֵיהּ אֲרוּם דַיְירוּן הֲוֵיתוּן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן

ואהבת לו. מפורש:

כאזרח מכם מה אזרח שקבל עליו כל דברי התורה אף גר כן מכאן אמרו גר שקבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלים אותו ר׳ יוסי ב״ר יהודה אומר אף דבר קטן מדברי סופרים.

כי גרים הייתם בארץ מצרים פרש״י מום שבך אל תאמר לחברך ובמצרים עבדו ישראל עבודת כוכבים כדכתיב בסוף יהושע והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים.

[ואהבת לו כמוך כמו שאתה רוצה שהוא יעשה לך כן אתה תעשה לו].

ואהבת לו כמוך. כלומר כאחד מכם האזרחים:

כי גרים הייתם. דרך הגרים לאהב זה את זה, כדאמרינן: ג' אוהבים זה את זה הגרים [ו]כו':

כי גרים הייתם. אלא שאני ה' אלהיכם שהוצאתי אתכם מן הגרות ועשיתי אתכם אזרחים:

כאזרח מכם וגו׳. כאן גלה ה׳ סודו שכל נפשות עם קדושו היו טבועים במצרים בתוך האומות, והוא מה שאמר ״כאזרח מכם״ וגו׳. ואם תאמר איך ישוה זרע מרעים שאבותיו גוים לאזרח שאבותיו ידידי ה׳? לזה אמר כי גרים הייתם בארץ מצרים, פרוש נפשותם היו מערבים תוך קלפות מצרים, ועין מה שפרשתי בפרשת יתרו (שמות כ:ב) בפסוק ״אנכי ה׳ וגו׳ אשר הוצאתיך מארץ מצרים״ וגו׳, וכמו כן גר זה היתה נפשו תוך הקלפות ועכשיו זרחה בעולם וחזרה לשרשה, וכפי זה ישנו לנתינת טעם לשבח ״כי גרים״ וגו׳, שאם על גרות הגופות אין הטעם נכון כי ישתנה גר הבא מן האומות שלא יהיה נאהב לצד ההבדל שישנו בשנוי המשפחות, כי לא ככל משפחות הגוים בית ישראל.

ואהבת לו כמוך. היינו היחיד שהוא מדובק עמו. ולמש״כ לעיל י״ח בשם הרמב״ם ה״פ כאן כמו שאתה רוצה שיהיו נוהגים עמך במקום שתהיה גר בארץ נכריה כך תנהג את הגר. ולמש״כ שם ה״פ באשר דבאמת קשים גרים לישראל כספחת כדאיתא בקידושין פ״ד והיה עולה עה״ד לשנוא אותו ולדחהו מש״ה הזהירה רחמנא דאחר שנעשה ישראל ה״ה כגופו בכלל נפש אחת. והרי מי שיש לו ספחת בבשרו אע״ג שהיא שנואה לו מכ״מ לא יוכל לשלוט בעצמו ולתלשו אלא סובל ממנה ושומרה מכל נזק. כך אע״ג שהגר הוא כספחת מכ״מ כבר הוא כגופו וא״א להרחיק עצמו ממנו:

כי גרים הייתם וגו׳. והייתם מבקשים אז להיות כאזרחי מצרים ה״נ תתנהגו עם הגרים להיות אזרח בארצכם: