ויקרא יד, טז

לפני ה'. כנגד בית קדשי הקדשים:

וְיִטְבּוֹל כַּהֲנָא יָת אֶצְבְּעֵהּ דְיַמִינָא מִן מִשְׁחָא דִי עַל יְדֵהּ דִּשְׂמָאלָא וְיַדִי מִן מִשְׁחָא בְּאֶצְבְּעֵהּ שְׁבַע זִמְנִין קֳדָם יְיָ

וִיטַמַשׁ כַּהֲנָא יַת אִיצְבְּעֵיהּ יְמִינָא מִן מִשְׁחָא דְעַל יְדֵיהּ שְמָאלָא וְיַדֵי מִשְׁחָא בְּאַדְבְּעֵיהּ שַׁבְעֲתָא זִמְנִין

לפני ה׳. אל פתח אהל מועד:

וטבל הכהן, מן השמן מן במקום בי״ת.

וטבל והזה על כל הזיה טבילה.

הימנית מקום הנראה.

והזה מן השמן. מיותר ומכאן דרשו בת״כ על כל הזיה טבילה והכי נדרש בספרי פ׳ חקת מדמה מיותר וע״ש. ולפי הפשט הוא משום שהוא חדוש להזות משמן ע״כ שנה עליו הכתוב וכן מתפרש בפ׳ חקת יע״ש:

ב דהא השתא לאו מחוסר כפורים הוא ומותר לו לילך לעזרה ולפנים ועוד דאין הזאה בשער נקנור ועל כרחך האי לפני ה' כנגד בית קדשי קדשים: