פרשת וארא · שמות פרק ח פסוק כב
שמות ח, כב
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת־תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ׃
גימטריה של הפסוק כולו: 5,437 · 20 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק ח11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · חזקוני · בכור שור · תולדות יצחק · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על שמות ח, כב
תועבת מצרים. יראת מצרים, כמו (מלכים ב' כג יג) ולמלכם תועבת בני עמון, ואצל ישראל קורא אותה תועבה ועוד יש לומר בלשון אחר תועבת מצרים, דבר שנאוי הוא למצרים זביחה שאנו זובחים, שהרי יראתם אנו זובחים:
ולא יסקלנו. בתמיהה:
תרגום אונקלוס לשמות ח, כב
וַאֲמַר משֶׁה לָא תַקֵן לְמֶעְבַּד כֵּן אֲרֵי בְעִירָא דְמִצְרָאֵי דָחֲלִין לֵהּ מִנֵהּ אֲנַחְנָא נָסְבִין לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא הָא נְדַבַּח יָת בְּעִירָא דְמִצְרָאֵי דָחֲלִין לֵהּ וְאִנוּן יְהוֹן חָזָן הֲלָא יֵימְרוּן לְמִרְגְמָנָא:
תרגום יונתן לשמות ח, כב
וַאֲמַר משֶׁה לָא תַקִין לְמֶעֱבַד כֵּן אֲרוּם אִמְרַיָא דְהִינוּן טַעֲוַותְהוֹן דְמִצְרָאֵי מִנְהוֹן נִיסַב וְנִקְרְבָא קֳדָם יְיָ אֱלָהֵן הָא אִין מְקַרְבִין אֲנָן יַת טַעֲוַותְהוֹן דְמִצְרָאֵי קֳדָמֵיהוֹן הוּא מִן דִינָא הוּא לְאַטָלָא יָתָן בְּאַבְנִין
אבן עזרא על שמות ח, כב
ויאמר. א"ר ישועה כי פי' תועבת מצרים משה כתב כן לגנות ע"ז. כי לא אמר לפרעה רק אלהי מצרים והוא אמר כי היה אלהיהם על צורת טלה. כי היו חושבים על מזל טלה שהוא מושל בארצם. ובעבור זה לא היו אוכלים בשר. ואילו היה כן למה לא יאכלו בשר שור או בשר גדיים. ולפי דעתי כי אנשי מצרים בימי משה היו על דעת אנשי לנדיא"ה שהם יותר מחצי העולם וכלם הם בני חם ואינם אוכלים בשר עד היום. גם דם וחלב ודג ובצים. והכלל כל דבר שיצא מן החי. והם מתעבים מי שיאכל אותם. ומלאכה נמאסה בעיניהם לרעות הצאן. וכן כתוב כי תועבת מצרים כל רועה צאן. ועד היום לא יניחו אדם שיאכל בשר בארצם. ואם אחד מהם יבא בארץ נכריה יברח מכל מקום שיאכלו בו בשר ולא יאכל כל דבר שיגע בו אוכל בשר וכליו טמאים בעיניהם. וכן כתוב כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם. והנה יוסף כאשר היה בבית פוטיפר המשילו על הכל לבד על הלחם אשר הוא אוכל. כי לא יגע בו בעבור שהוא עברי. ואין טעם לשאול' א"כ למה היה להם מקנה כי כן יש לאנשי לנדיא"ה. כי הסוסים והחמורים והגמלים למשא ולרכוב והבקר לחרוש. והצאן לצמר. ועוד אדבר על זה בפסח מצרים. אמר יפת כי תחסר ה"א ממלת ולא יסקלונו. כי הטעם. והלא יסקלונו. ולפי דעתי כי מלת הן נזבח כה"א התמה והנה הוא כך הנזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו. כמוהו הן היתה כזאת:
רשב"ם על שמות ח, כב
כי תועבת מצרים - צאן דבר מאוס היה בארץ מצרים.
ולא יסקלנו - בתמיה דרך בזיון הוא, כדכתיב בשמעי: (ש"ב טו ושמעי הלך בצלע ההר לעומתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר.
חזקוני על שמות ח, כב
ולא יסקלנו לשון ויסקל באבנים לעומתו, דשמעי.
בכור שור על שמות ח, כב
כי תועבת מצרים. דבר שהוא נתעב בעיניהם נעשה ונזבח צאן. בא וראה כמה נס עשה הק"ב עמנו בכל יום שגדול כמשה ירא על תועבת מצרים והם אומרים כי זבחנו תועבתם והק' מצילנו מידם הגה"ה:
תולדות יצחק על שמות ח, כב
תועבת מצרים כתב כן לגנות ע"ז והוא טלה ומשה לא אמר לפרעה אלא אלהי מצרים והקשה ר' אברהם א"כ למה לא יאכלו שור וגדי ולפי דעתי שהיו כבני חם שאינם אוכלים בשר דג חלב וביצים וכל שיצא מחי ומתעבים האוכל והרועה ואם אחד מהם בא לארץ נכריה יברח ממקום האוכלים שם בשר וכליהם טמאים להם ולא יאכלו כל דבר שיגע בו בשר וזהו כי אם הלחם אשר הוא אוכל ע"כ. ונראה לי להשיב לקושיית ר' אברהם לפירוש הראשון שלכבוד טלה שהוא מבשר לא יאכלו כל בשר גם גדי ושור:
העמק דבר על שמות ח, כב
לא נכון לעשות כן. וביאר שני טעמים. א׳ כי תועבת מצרים נזבח לה׳ אלהינו ואין זה כבודך לעשות כן בארצך. ב׳ הן נזבח את תועבת וגו׳. וא״כ גם מצדנו לא נוכל כי מי יוכל לשמור את אחד מהעם שלא יזרוק אבן עלינו:
מלבי"ם על שמות ח, כב
ויאמר משה לא נכון לעשות כן משני טעמים: א] מצד היושר והכבוד כי תועבת מצרים נזבח לה' אלהינו, שהצאן שנזבח להם הם תועבת מצרים, ר"ל שהם עבודה זרה שלהם שהם עובדים למזל טלה והצאן קדושים בעיניהם ואין ראוי לבזות אמונתם מע"ז שלהם בפניהם, ב] לא נוכל לעשות מפני הסכנה שיש בדבר, כי הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו, ולכן דרך שלשת ימים נלך:
שפתי חכמים על שמות ח, כב
ר ר"ל לישראל היה אומר כן לא למצרים:
ש ר"ל תועבה פי' שנאה ולפ"ז מצי למימר דלמצרים עצמן אומר כן:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיֹּאמֶר | אָמַר פועל | א-מ-ר | 257 |
| מֹשֶׁה | מֹשֶׁה שם פרטי | מ-ש-ה | 345 |
| לֹא | לֹא תואר הפועל | 31 | |
| נָכוֹן | כּוּן שם עצם | כ-ו-ן | 126 |
| לַעֲשׂוֹת | עָשָׂה פועל | ע-ש-ה | 806 |
| כֵּן | כֵּן תואר הפועל | כ-ו-ן | 70 |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| תּוֹעֲבַת | תּוֹעֵבַה שם עצם | ת-ע-ב | 878 |
| מִצְרַיִם | מִצְרִי שם תואר | 380 | |
| נִזְבַּח | זָבַח פועל | ז-ב-ח | 67 |
| לַיהוָה | — | 56 | |
| אֱלֹהֵינוּ | — | 102 | |
| הֵן | הֵן מילית | 55 | |
| נִזְבַּח | זָבַח פועל | ז-ב-ח | 67 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| תּוֹעֲבַת | תּוֹעֵבַה שם עצם | ת-ע-ב | 878 |
| מִצְרַיִם | מִצְרִי שם תואר | 380 | |
| לְעֵינֵיהֶם | עַיִן שם עצם | ע-י-ן | 215 |
| וְלֹא | לֹא תואר הפועל | 37 | |
| יִסְקְלֻנוּ | סָקַל פועל | ס-ק-ל | 256 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.