שמות לד, יט

כל פטר רחם לי. באדם:

וכל מקנך תזכר וגו'. וכל מקנך אשר תזכר בפטר שור ושה, אשר יפטור זכר את רחמה:

פטר. לשון פתיחה, וכן (משלי יז יד) פוטר מים ראשית מדון תי"ו של תזכר לשון נקבה היא, מוסב על היולדת:

כָּל פָּתַח וַלְדָא דִילִי וְכָל בְּעִירָךְ דִכְרִין תַּקְדֵשׁ בְּכוֹר תּוֹר וְאִימָר:

כָּל פְּתַח וַולְדָא דִילִי הוּא וְכָל בְּעִירָךְ תַּקְדִישׁ מִנְהוֹן דִּכְרַיָא דְתוֹרֵי וְאִמְרֵי

כָּל קֳדָמוֹי פַלְחֵי וַולְדָא תִּפְרְשׁוּן לִשְׁמִי כָּל פִּטְרֵיכוֹן דִּכְרַיָא קֳדָמוֹי פַּלְחֵי וַלְדָא דְתוֹרָא וּדְאִימְרָא:

ומלת מקנך. בא במקום הזה על לשון נקבה. ושמות רבים ככה. על לשון זכר גם לשון נקבה:

כל פטר רחם לי - לפי שעל ידי מכת בכורות נתקדשו כל בכור ביציאתו ממצרים נכתב כאן.

כל פטר רחם לי. באדם ובבהמה הטהורה ובקצת הטמאה אבל יהיה זה על אופנים שונים, ולזה אמר וכל מקנך תזכר פטר שור ושה, וזה כי בפטר שור ושה תזכר, תהיה נזכר בחלק הקרבן הנקרא אזכרה, כאמרו אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם, את דמם תזרוק ואת חלבם תקטיר:

כל פטר רחם לי למעלה כלל כל בהמה וכאן חזר ופרט באיזו בהמה נוהג דין בכורה.

כל פטר רחם לי. כל זה תלוי ביציאת מצרים:

תזכר. אם תלד זכר אלדיי"א בלע"ז:

כל פטר רחם לי. כבר כתיב כל הענין לעיל י״ג י״ב וביארנו שם כל הענין ללמדנו שההכרח לעשות אנשים מוכשרים להתקדש בתורה ובפרישות לעבודת ה׳ והמה יהיו מדריכים את כלל ישראל וע״ז נתקדשו הבכורים. ואחר מעשה העגל שנשתנה הענין. ובא קדושת שבט לוי תחתיהם והיה עולה עה״ד שיצאו קדושת בכורים לגמרי מש״ה הוצרך לכפול דמכ״מ כל פטר רחם לי:

כל פטר רחם, הוסיף זה פה והפסיק מענין הרגלים, כי זה שייך ליציאת מצרים כמו שתאכל מצה תמיד כן תקדיש הבכורות, וגם שאחר שע"י חטא העגל היה עתיד ליטול העבודה מבכורות בל תאמר שא"צ, אמר שבכ"ז כל פטר רחם לי, וכן פטרי חמורים, וסיים ולא יראו פני ריקם שבעת בואם יביאו עמם הבכורות להקריבם:

י חסר מלת אשר מן תזכר וגו' ובי"ת מפטר והוסיף בי"ת על פטר מפני שתזכר שב על המקצה שהיא היולדת לא על הפטר ופירושו וכל מקנך אשר יפטור זכור את רחמה: