שמות כט, כד

על כפי אהרן וגו' והנפת. שניהם עסוקים בתנופה, הבעלים והכהן הא כיצד, כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף, ובזה היו אהרן ובניו בעלים, ומשה כהן:

תנופה. מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו, ותנופה מעכבת רוחות רעות תרומה מעלה ומוריד למי שהשמים וארץ שלו, ומעכבת טללים רעים:

וּתְשַׁוֵי כֹלָא עַל יְדָא דְאַהֲרֹן וְעַל יְדָא דִבְנוֹהִי וּתְרִים יָתְהוֹן אֲרָמוּתָא קֳדָם יְיָ:

וּתְשַׁוֵּי כוֹלָא עַל יְדֵי אַהֲרן וְעַל יְדֵי בְנוֹי וְתָרִים יַתְהוֹן אֲרָמָא קֳדָם יְיָ

והנפת אותם. והם בידם:

והנפת. הנה התנופה תפול על חלקי כהנים, להורות דמשלחן גבוה קא זכו, וכאן הונף גם החלק שעלה על גבי המזבח, כי בו היה שוק הימין שהיה ראוי לכהן, ולמלא את ידו עלה על גבי המזבח:

ושמת הכל על כפי אהרן.

ע מדכתיב ושמת הכל על כף אהרן וגו' והנפת ואם הם על כפי אהרן איך היה משה מניף דכתיב והנפת אע"כ שניהם היו מניפים:

פ דלשון תנופה מלשון הנפה ומעלה ומוריד מדכתיב ואשר הורם והרמה היא למעלה ואין עלייה בלא הורדה: