שמות כט, יג

החלב המכסה את הקרב. הוא הקרום שעל הכרס שקורין טייל"א:

ואת היתרת. הוא טרפשא דכבדא שקורין איבדי"ש [סרעפת]:

על הכבד. אף מן הכבד יטול עמה:

וְתִסַב יָת כָּל תַּרְבָּא דְחָפֵי יָת גַוָא וְיָת חִצְרָא דִעַל כַּבְדָא וְיָת תַּרְתֵּין כָּלְיָן וְיָת תַּרְבָּא דִי עֲלֵיהֶן וְתַסֵיק לְמַדְבְּחָא:

וְתִיסַב יַת כָּל תַּרְבָּא דְחָפֵי עַל בְּנֵי גַוָא וְיַת דְּמִשְׁתְּאַר עַל חֲצַר כַּבְדָא וְיַת תַּרְתֵּין כּוֹלְיַין וְיַת תַּרְבָּא דִעֲלֵיהוֹן וּתְסַדֵּר עַל מַדְבְּחָא

החלב המכסה את הקרב הוא הקרום שעל הכרס שקורין טילא לשון רש"י ולפי דעתי כי החלב המכסה את הקרב הוא הקרום אבל כאשר יאמר כל החלב המכסה את הקרב ירמוז לשני חלבים אשר שם לחלב הקרום הזה ולחלב הגס אשר על הקרב כמו שנאמר בסדר ויקרא (ג ג) ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב והנה על הקרב שני חלבים פעם יזכיר הכתוב את שניהם ופעמים יכלול אותם כאחד במלת כל והנה בכאן בכל החלב המכסה את הקרב כלל גם החלב אשר על הקרב ושם במעשה הצואה הזאת אמר ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד (שם ח טז) כללם בכל החלב אשר על הקרב ולמטה בפרשה זו (בפסוק כב) אמר ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב והראשון המוזכר סתם הוא החלב אשר על הקרב

ולקחת. אין לפר ולשעיר אליה.

ויש אומרים כי נקראו כליות מגזרת נכספה וגם כלתה נפשי. כי שם כח התאוה למשגל:

את כל החלב המכסה את הקרב ואת היותרת וגו׳. ולא פירש המקרא החלב שעל הקרב כמו שפירש בס׳ ויקרא בכל קרבנות לדורות. ואין לומר דבאמת לא היה בהני קרבנות חלבי׳ הללו. שהרי במעשה כתיב ויקח את כל החלב אשר על הקרב. אלא צ״ל דנכלל חלבים הללו במה דכתיב ואת החלב אשר עליהן וקאי גם על הקרב. ולא דמי לקרבנות של דורות דכתיב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים. דא״כ לא יוכל להיות דקאי גם על הקרב שאין להם שייכות להא שעל הקרב. וכן בהא דכתיב שם במעשה דמלואים ויקח וגו׳ ואת שתי הכליות ואת חלבהן מבואר דלא קאי אלא על הכליות. משא״כ הכא דכתיב אשר עליהן הפי׳ גם על הקרב. אמנם ודאי נשתנה קדשי שעה זו מלדורות. בהא דעל הכסלים. וגם בהקדמת יותרת הכבד לחלב הכליות. משא״כ בכל קרבנות לדורות. ועמקו ושגבו דבר ה׳ ממנו:

ד כדכתיב לקמן בפרשת שמיני היותרת מן הכבד ש"מ שיטול מעט מן הכבד על היותרת ועל הוא במקום עם: