שמות כו, לב

ארבעה עמודי שטים. תקועים בתוך ארבעה אדנים ואונקליות קבועין בהן עקומים למעלה להושיב עליהן כלונס שראש הפרוכת כרוך בה, והאונקליות הן הווין, שהרי כמין ווין הן עשוים, והפרכת ארכה עשר אמות לרחבו של משכן, ורחבה עשר אמות כגבהן של קרשים, פרוסה בשלישית של משכן, שיהא המנה ולפנים עשר אמות, והמנה ולחוץ עשרים אמה, נמצא בית קדשי הקדשים עשר על עשר, שנאמר ונתת את הפרכת תחת הקרסים, המחברים את שתי חוברות של יריעות המשכן, ורוחב החוברת עשרים אמה, וכשפרשה על גג המשכן מן הפתח למערב, כלתה בשני שלישי המשכן, והחוברת השניה כסתה שלישו של משכן, והמותר תלוי לאחוריו לכסות את הקרשים:

וְתִתֵּן יָתַהּ עַל אַרְבְּעָא עַמוּדֵי שִׁטִין מְחַפְּיָן דַהֲבָא וָוֵיהוֹן דַהֲבָא עַל אַרְבְּעָא סַמְכֵי דִכְסָף:

וּתְסַדַּר יָתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁיטָא מְחַפִּין דַּהֲבָא וָוֵיהוֹן דַּהֲבָא עַל אַרְבְּעָה חוֹמְרִין דִּכְסַף

וְאִנְקְלָוָותְהוֹן דִּדְהַב:

וויהם - כעין מזלג קבועים בעמודים, להכניס בהם שפת הפרוכת מלמעלה.

על ארבעה עמודי שטים עמודים אלו היו עומדים בתוך אויר רחבו של משכן לפי שאין בכך שום טירוד ודוחק שאין נכנס ויוצא שמה רק כהן גדול ד׳ פעמים ביום אחד בשנה אבל לפתח המשכן היו חמשה עמודים שנים מהם אחד כנגד כותל דרומי והאחד כנגד כותל צפוני והשלישי כנגד אויר חללו של משכן לפי שנכנסין ויוצאין בו תדיר ואם יהיו שם יותר משלשה עמודים הם טורדים ודוחקים הנכנסים והיוצאים. וי״מ הטעם שלא היו לפרכת רק ד׳ עמודים לפי שהיה נתון בין שתי כותלי המשכן ויכולין לתת הקלונס שהפרוכת תלוי בו על ראש שני כותלי המשכן לצפון ולדרום אבל למסך שהיה נתון תחת אויר השמים ולא היו כותלים לצדיו כמו שהיה לפרכת הוצרך לו חמשה עמודים, ולא סבירא דא״כ מה היו משמשים העמודים שפרש״י ואונקלאות קבועות בהם וכו'. אלא ראשון עיקר.

על ארבעה וגו׳. ע׳ במקרא ל״ז:

ונתתה אותה על ארבעה עמודי שטים, ממ"ש שיתן אותם על אדני כסף, וצורת האדן ידענו שהיה ארכו אמש ורחבו ג' אמה, ידענו שכן היה ארך ורוחב העמוד כדי שיתלה הפרוכת עליו בשוה ויגיע עד לארץ, ומ"ש וויהם זהב הם אונקליות קבועים בעמודים, ואמר בברייתא דמלה"מ שעשו ארבעה חוברין בראש הפרוכת [פי' לולאות] שעל ידם תלו אותם בהווים, ומסתברא ששני עמודים עמדו אצל הקרשים בצפון ובדרום, ושנים האמצעים היו לא רחוקים מהם כדי שישאר באמצע מקום להכניס בו הארון ואת בדיו, ולר' יוסי שהבאתי למעלה [כו ה] נתלה הפרוכת בצד מזרח העמודים, ולכן נתלה בצד מערב העמודים:

פ הרא"ם. ולא ידעתי למה יהיה ארכה לרחבו ורחבה לגבהו ולא בהיפך שיהיה רחבה לרחבו וארכה לארכו ועוד מאחר שהיא מרובעת איך יפול בה אורך ורוחב כו' (נח"י) ולי נראה ליישב דהצורות שהיו בפרוכת היו ארכן לרוחב המשכן ולהילוך הצורות הוא קורא אורך: