שמות כו, ל

והקמת את המשכן. לאחר שיגמר הקימהו:

הראית בהר. קדם לכן, שאני עתיד ללמדך ולהראותך סדר הקמתו:

וּתְקִים יָת מַשְׁכְּנָא כְּהִלְכְתֵהּ דִי אִתְחֲזֵיתָא בְּטוּרָא:

וְתָקִים יַת מַשְׁכְּנָא כְּהִילְכָתָא דְאִתְחֲמִיתָא בְּטַוְורָא

והקמת. שיאמר כן לחכמי הלב. או בעבור שהוא יקימנו בראשונה ואחרים עמו. כי יש צורך לרבים:

הראית ב' במסורה הכא ואידך אתה הראית לדעת פי' בהר הראית לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד שהרכין שמי שמים על ההר והראך שהוא לבדו מושל בעליונים ובתחתונים:

והקמת את המשכן. פרש רבי אברהם אבן עזרא שיאמר כן לחכמי לב וכו׳. הרב השכיל בכללות מצות ה׳ וחשב כי כשם שנאמרו כל מעשיה של המשכן לנוכח ואחר האמת לא הוא עשה אלא חכמי לב, כמו כן תהיה מצוה זו. ולא כן הוא לעולם, כי כל מה שיצוה ה׳ בנוכח למשה הוא יעשה ואין זולתו, זולת במקום שיחזר ה׳ ויאמר בפרוש כי אחרים הם העושים, אז נאמר כי טעם שדבר אליו לנוכח הוא לומר לו כי כיון שהוא המצוה כאלו הוא העושה. וכמעשה כל המשכן וכליו שהגם שכנה הדבר אליו, חזר וצוהו בפרשת כי תשא ״קראתי בשם בצלאל וגו׳ ואתו אהליאב וגו׳ ובלב כל חכם וגו׳ ועשו את כל אשר צויתיך״, חזר וגלה הדבר כי לא יעשה משה דבר במלאכה. אבל הקמת המשכן שלא מצינו שחזר ה׳ ופרש לו מי המקים, הרי זה יגיד כי הדברים ככתבן כי הוא יקים, והוא הקים דכתיב (שמות מ:יח) ״ויקם משה את המשכן״ וגו׳, הוא לבדו ואין איש אתו, והוא דברי חכמינו זכרונם לברכה (שמות רבה נב) ועקר, וזולתו עקר נעקר.

והקמת את המשכן כמשפטו וגו׳. באשר כבר כתיב שבשעת עשיה היו נצרכים לדעת נגד מה נעשה כל דבר. כתבנית העולם וכמש״כ לעיל כ״ה ט׳. והייתי אומר דבשעת הקמה א״צ לדעת משפט כל דבר על מה הוא בא מש״ה הזהיר הכתוב דגם בשעת הקמת המשכן יהיה כמשפטו אשר הראית בהר. תבנית המשכן בבנין העולם:

ס פירוש ציווי למשה שיקימהו הוא בעצמו (נח"י) בספרי. הכי פירושו אחר שיגמר כל מלאכת המשכן וכל כליו אז תקימו בפעם אחת ולא שתקימהו לפרקים כל אחד כשיהי' נגמר אלא דוקא כולו כאחד:

ע פירוש קודם הקמתו שאף על פי שעכשיו עדיין לא הראה לו והיה ראוי לומר כמשפטו אשר תראה בהר בלשון עתיד מכל מקום הכתוב מדבר בלשון עבר מפני שבעת הקמתו כבר הראה לו בהר: