שמות כד, ו

ויקח משה חצי הדם. מי חלקו, מלאך בא וחלקו:

באגנות. שני אגנות אחד לחצי דם עולה ואחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים שאין הזאה בלא טבילה:

וּנְסִיב משֶׁה פַּלְגוּת דְמָא וְשַׁוִי בְּמִזְרְקַיָא וּפַלְגוּת דְמָא זְרַק עַל מַדְבְּחָא:

וּנְסֵיב משֶׁה פַּלְגוּת אֲדָם נִכְסָא וְשַׁוִי בְּמִזְרְקַיָא וּפַלְגוּת אֲדָם נִכְסָא דָרַק עַל מַדְבְּחָא

וישם באגנות הם כלים עשוים שלא כדמות כלי המזבח ולכך אמר כי חצי הדם שהיה דעתו ליתן על העם שם בכלים ההם והחצי האחר זרק על המזבח מן המזרקות שקבל אותו בהם כדרך הקרבנות ור"א אמר כי באגנות ישמש בעבור שניהם וכן דעת אונקלוס שתרגם במזרקיא

ויקח חצי הדם. מהעולות והשלמים:

ומלת באגנות. כלים עגולים. כמו אגן הסהר ובלשון ערבי אגא"ן:

וחצי הדם. של עולה והשלמים זרק על המזבח לשם. והנה באגנות ישמש לשנים שנתן חציו באגנות וחציו אחר באגנות:

וחצי הדם זרק על המזבח. עשה את המזבח כשליח האל יתברך לבדו לכרות הברית, ובכן קבל חצי הדם, וחציו האחר נזרק על העם הנכנסים עמו לברית:

וישם באגנת פרש״י מכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית מילה, טבילה והרצאת דמים. והא דאמרינן ביבמות פרק החולץ אבותינו מלו ולא טבלו צ״ל אבותינו דהתם היינו אברהם יצחק ויעקב.

זרק על המזבח קודם שקרא להם הדברים ולאחר שקרא להם זרק חצי הדם האחר על העם.

ויקח משה חצי הדם וישם באגנות. פי' גבריאל חלקו וקשה הא שביד אדם אי' לצמצם כדאמרינן במסכת עירובין דמסיק פרוץ כעומד וברפ"ק דחולין מחצה על מחצה כרוב ומדאזלינן לקולא אלמא בידי אדם איפשר לצמצם דאל"כ היה אסור מספק וא"כ משה היה יכול לחלקו. יש לומר הכא כשמחלק מגוף בהמה אין בריה יכולה לשער אם חצי ממש נשאר בגוף:

זרק על המזבח. קודם שקרא להם הדברים ולאחר שקרא להם זרק את החצי האחר על המזבח כדמת' אונקלוס:

וחצי הדם זרק על המזבח. פשיטא שגם זה החלק שם באגנות ולא קבל לידו. והא שלא נתבאר בכתוב רק חלק העם יבואר בסמוך:

ז דאם לא כן ה"ל למכתב בתחלה שחלקו ואחר כך שלקח חציו: