שמות כד, ז

ספר הברית. מבראשית ועד מתן תורה ומצות שנצטוו במרה:

וּנְסִיב סִפְרָא דִקְיָמָא וּקְרָא קֳדָם עַמָא וַאֲמָרוּ כֹּל דִי מַלִיל יְיָ נַעְבֵּד וּנְקַבֵּל:

וּנְסֵיב סִפְרָא דְקַיָימָא דְאוֹרַיְיתָא וּקְרָא קֳדָם עַמָא וְאָמָרוּ כָּל פִּתְגָמַיָא דְמַלֵּיל יְיָ נַעֲבֵיד וּנְקַבֵּיל

ויקח. כאשר קרא באזני הזקנים וקבלו על נפשם אז לקח חצי הדם הנשאר וזרקו על העם. והם הזקנים. כי הם כנגד כל ישראל. כמו שכתוב בפר העלם דבר של צבור וסמכו זקני העדה את ידיהם שהם כנגד כל ישראל.

וזאת הזריקה כמו ויז על אהרן ועל בגדיו.

וקראה דם הברית:

ספר הברית - דכתיב למעלה: ויכתוב משה וגו'.

נעשה ונשמע - נעשה מה שדיבר וגם נשמע מה שיצונו עוד מכאן ולהבא ונקיים.

ספר הברית. הספר שכתב בו דברי ה' והמשפטים שעליהם יכרתו הברית, כאמרו למעלה ויכתוב בספר:

ויקרא באזני העם. שידעו מה הם מקבלים עליהם, שלא יהיו כמוטעים:

נעשה ונשמע. נעשה לתכלית שנשמע בקולו כעבדים המשמשים את הרב שלא על דרך לקבל פרס כענין עושי דברו לשמוע בקול דברו:

ויקח ספר הברית אין מוקדם ומאוחר בתורה, הם התוכחות כדאיתא במכילתא. ר׳ ישמאל אומר, בתחלת הענין מהו אומר ושבתה הארץ וגו׳ שמטין ויובלות ברכות וקללות ובסוף הענין מהו אומר אלה החוקים והמשפטים והתורות. אמרו מקבלין אנו עלינו כיון שראה שקבלו עליהם נטל את הדם וזרק על העם, שנאמר ויקח משה את הדם ויזרוק על העם. אמר להם הרי אתם תפושים קשורים וענובים מחר בואו וקבלו עליכם כל המצות. נעשה ונשמע, נעשה מה שכתוב כאן ועוד נשמע אם ירצה לצוות יותר.

ויקח ספר הברית. זהו מבראשית ע"כ ונר' דאפי' למ"ד פ' הנזקין תורה חתומה ניתנה פי' לא נכתבה עד ערבות מואב ובעל פה קבלה משה רבינו ע"ה כל מ' שנה ממשפטים ואילך:

ויקרא באזני העם. דיוק באזני נתבאר ר״פ ויגש שיש לה כמה משמעות ומתפרש בכ״מ לפי הענין וגם כאן יש להבין ע״פ עיקר הענין שהרי כבר סיפר משה לעם את כל דברי ה׳ וגם הם השיבו כל הדברים אשר דבר ה׳ נעשה. מה זה הוסיף עוד לקרא מספר הברית. ומה העלו עתה לומר כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע. עוד יש להבין דשם כתיב ויען כל העם וכאן כתיב ויאמרו אלא הענין הוא כמ״ש לעיל בפ׳ אתם ראיתם כי שתים נשמע ממה שהקדים הקב״ה כל המאמר. להמון העם שיבינו כי הקב״ה מתנה שיעסקו בתורה ובעבודה ובגמ״ח לא דיבר שהרי בטבעם המה בני אברהם יצחק ויעקב גומלי חסדים. וגם כל האוה״ע על חסד נבנית העולם ומש״ה השיבו כל הדברים אשר דבר ה׳ נעשה. היינו תורה ועבודה אבל עוד נכלל במאמר הקב״ה תנאי לגדולי ישראל גם לגמ״ח והיינו שיהיו כל מעשיהם לש״ש ולא ע״פ שכל אנושי או טבע. ובשביל זה לקח משה ספר הברית שהוא נכתב בו מתחלת בראשית עד כאן מעשה האבות והוא הסביר להם ונכנס באזניהם ומש״ה כתיב באזני העם. וע״ז ענו יחידי סגולה נעשה ונשמע נעשה על תורה ועבודה ונשמע על גמ״ח שלא שייך לומר ע״ז נעשה שהרי גם בלי דבר ה׳ היו עושים אלא נשמע לעשות באופן היותר שלם ולש״ש :

ח לכך נכתב בה"א הידיעה שהיא הנזכר לעיל בויכתוב משה: