דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת בשלח · שמות פרק טו פסוק יז

שמות טו, יז

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃

גימטריה של הפסוק כולו: 3,854 · 12 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק טו

16 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · אבן עזרא · רשב"ם · ספורנו · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · תולדות יצחק · כלי יקר · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על שמות טו, יז

תבאמו. נתנבא משה שלא יכנס לארץ לכך לא נאמר תביאנו:

מכון לשבתך. מקדש של מטה מכון כנגד כסא של מעלה אשר פעלת:

מקדש. הטעם עליו זקף גדול להפרידו מתבת השם של אחריו המקדש אשר כוננו ידיך ה' חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת, שנאמר (ישע' מח יג) אף ידי יסדה ארץ, ומקדש בשתי ידים. ואימתי יבנה בשתי ידים, בזמן שה' ימלך לעלם ועד, לעתיד לבא שכל המלוכה שלו:

תרגום אונקלוס לשמות טו, יז

תָּעֵלִנוּן וְתַשְׁרִינוּן בְּטוּרָא דְאַחְסַנְתָּךְ אֲתַר מְתַקֵן לְבֵית שְׁכִנְתָּךְ אַתְקֵנְתָּא יְיָ מַקְדְשָׁא יְיָ אַתְקְנוֹהִי יְדָיךְ:

תרגום יונתן לשמות טו, יז

תָּעוּל יַתְהוֹן וְתִנְצוֹב יַתְהוֹן בְּטוּר בֵּית מַקְדְּשָׁךְ אָתַר דִּמְכֻוַּון קְבֵיל כּוּרְסֵי יְקָרָךְ מוּזְמַן קְבֵיל בֵּית שְׁכִינַת קָדְשָׁךְ אַתְקִינְתָּא יְיָ בֵּית מַקְדָּשָׁךְ יְיָ תַּרְתֵּין אִידְיָיךְ שַׁכְלִילוּ יָתֵיהּ

תרגום ירושלמי לשמות טו, יז

תָּעֵיל יַתְהוֹן וְתִנְצִיב יַתְהוֹן בְּטוּר בֵּית אַחְסַנְתָּךְ מְדוֹר בֵּית שְׁכִינַת קוּדְשָׁךְ דִּי זְמִינְתְּ לָךְ יְיָ בֵּית מַקְדְּשָׁא יְיָ תַּרְתֵּין יְדָךְ שִׁיכְלָלוּ יָתֵיהּ:

אבן עזרא על שמות טו, יז

תבאמו ותטעמו. תפלה שיעמדו שם הרבה ולא יגלו. כדרך בהר מרום ישראל אשתלנו:

בהר. כמו ההר הטוב הזה והלבנון או רמז להר המוריה על כן כתוב אחריו מכון לשבתך פעלת ה'.

וטעם פעלת ה'. שאתה כוננת מקדש מכון לך. כי המקום הנזכר הוא כנגד המקום הנכבד מהעליון. כי מקומות הארץ משתנים כנגד הכוכב העומד על ראשם וחכמי המזלות יבינו זה.

ומלת מקדש. כמו מקדש. וכמוהו השבת מטהרו. כי הדגש בטי"ת נוסף כדגש קו"ף מקדש ובעבור שהי' בקו"ף שוא נע נרפה הדל"ת. כי אין מנהג בכל המקרא דגש אחר שוא נע חוץ מגזרת שתים. וכבר הזכרתי דקדוקו.

והנה כוננו ידיך. כמו פעלת כי הטעם כפול:

רשב"ם על שמות טו, יז

מִקְּדַשׁ - קו"ף של מקדש דגושה ודל"ת רפה וכן: הַצְּפִינוֹ. וכן מִשְּׁתֵי עיני מפלשתים. הדגש שבקוף של מקדש עושה את החטף (שבו) מגיע. ולכך הדל"ת של אחריו רפה. וכן הצפינו. וכן: משתי.

ספורנו על שמות טו, יז

תביאמו ותטעמו. שלא יגלו ממנה:

בהר נחלתך. בהר הבית שנאמר עליו בהר ה' יראה:

מכון לשבתך פעלת ה'. כאמרו פה אשב כי אויתיה:

מקדש ה' כוננו ידיך. כאמרו ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך, וכן דוד אמר הכל בכתב, מיד ה' עלי השכיל בכל מלאכות התבנית:

בעל הטורים על שמות טו, יז

לשבתך ג' במסו' הכא ואידך בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. וחבירו בדה"י זה שאחז"ל בית המקדש שלמטה מכיון כנגד בית המקדש שלמעלה. מכון לשבתך פעלת ה' בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך כנגדו. לשבתך בגימ' ירושלים ציון:

ידיך יו"ד יתירה בשביל י' נסים שנעשו במקדש ובשביל י' קדושות שנתקדשה הארץ:

רבנו בחיי על שמות טו, יז

תביאמו ותטעמו. מה שלא הכניס עצמו בכלל לומר תביאנו ותטענו נבא שלא יכנס לארץ. ומה שאמר מכון לשבתך פעלת נמשך אל בהר נחלתך ושעור הכתוב בהר נחלתך אותו שפעלת למטה מכון לשבתך כלומר שהוא מכוון כנגד שבתך למעלה ועל אותו של מעלה הזכיר מקדש ה' כוננו ידיך זהו בהמ"ק של מעלה, ועל כן תמצא במלה טעם זקף גדול, ובא הקו"ף דגושה לתוקף הקדושה כי הוא מקדש למקדש, וזהו שאמרו רז"ל בית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, ראה איך הזכיר בשל מטה לשון פעולה, ובשל מעלה לא הזכיר כן אבל אמר כוננו ידיך רמז לעשר ספירות והבן זה.

חזקוני על שמות טו, יז

תבאמו ותטעמו אעם זו קנית קאי. דוגמא וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו.

תבאמו ותטעמו פרש״י נתנבא שלא יכנס לארץ. ואין להקשות מעתה תראה, ולא בשלשים ואחד מלכים שפרש״י בסוף פרשת שמות שהרי הקב״ה לא אמר לו כך אלא אנן דרשינן ליה. חז״ק מיהו מנוסעים אנחנו בפרשת בהעלותך שכלל עצמו עמהם.

ותטעמו עמידת ימים רבים כאלו נטועים. ודוגמא בהר מרום ישראל אשתלנו.

מקדש ה' באל״ף דל״ת.

בכור שור על שמות טו, יז

בהר נחלתך. שהוא מכון לשבתך שפעלת והכינות לך ואל מקום המקדש אשר כוננו ידך:

תולדות יצחק על שמות טו, יז

בהר נחלתך אותו שפעלת למטה שהוא מכוון כנגד שבתך למעלה ומ"ש מכון ר"ל מכוון. פסוקי השירה י"ח כנגד י"ח חוליות שבשדרה שעתידים להתחדש בתחייה כמו שאמר ז"ל אז ישיר שר לא נאמר מכאן רמז לתחייה:

כלי יקר על שמות טו, יז

מקדש ה' כוננו ידיך. לפי שהמשכן נעשה כולו עפ"י ה' מאליו כי בכל מעשה המשכן נאמר והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר ע"כ נאמר כוננו ידיך, ונקט ידיך שתים במשמע פירש רש"י שהעולם נברא ביד אחת והמקדש בשתי ידים כו' ובפ"ק דכתובות (ה) אמרו גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ דאילו שמים וארץ נבראו ביד אחת שנאמר (ישעיה מח יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה צדיקים כתיב מקדש ה' כוננו ידיך, וטעמו של דבר כי העליונים מצד מעלתן נבראו ביד ימין והתחתונים ביד שמאל, אבל המקדש שהוא האמצעי המצרף עליונים ותחתונים נברא בשתי ידים, כי שם מדור השכינה עם התחתונים שנאמר ושכנתי בתוכם, ומשם נברא גם האדם האמצעי בין העליונים לתחתונים, וזהו ענין הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ואמצע שפועו כנגד בית המקדש כי הוא האמצעי כאמור. ומה שקראו המקדש מעשה צדיקים והכתוב אומר כוננו ידיך היינו ידי הקב"ה, לפי שיש לשניהם חלק בזה הבנין, כי הקב"ה הראה למשה תבנית כל המשכן בנוי וכמ"ש כן עשה המנורה הקב"ה עשאה, וכן כל מעשה המשכן.

העמק דבר על שמות טו, יז

ותטעמו. יהיו מושרשים שמה:

בהר נחלתך. זהו כלל א״י שהיא גבוה מכל הארצות:

מכון לשבתך. הוא הר הבית אשר שם מתנהג מלכות שמים. כדאי׳ במס׳ ר״ה פ״ד דשם כתיב בחצוצרות ובקול שופר הריעו לפני המלך ה׳. מש״ה נקרא זה המקום מכון לשבת כמו לשון המקרא השמים כסאי. דמשמעו דשם הוא מושבו ית׳ להשגיח על הבריאה. כמו כן מכונה הר הבית שהוא מכון לשבת:

מקדש. שהוא לפנים עזרות והיכל:

אדני. שם תמיד שדוד הטבע ועשרה נסים קבועים. וכבר נתבאר דשם אד׳ הוא שדוד הטבע:

כוננו ידיך. כדאיתא בכתובות ד״ה שבו נכלל כ״י שתי ידות ארץ ושמים. וכ״ה במכילתא. והיינו דשם מתפרנסין ע״י עבודה וריח ניחוח שני עולמות. לחם לאשי ה׳. ולחם לישראל כידוע. וכתיב מקדש בדגש הקו״ף שלא כמנהג. לכפול הענין. ששני מקומות מוכן לשדוד הטבע. בהמ״ק שמקורו לעבודה. וד״א של הלכה קבועה. וכדאי׳ ברכות די״ז ב׳ דחזי יקרא דאורייתא וע״ש בתוס׳ ד״ה תרי:

מלבי"ם על שמות טו, יז

תבאמו. ונגד מ"ש בגדול זרועך ידמו כאבן זה יהיה בעת שתבאמו ותטעמו בהר נחלתך בשבע שכבשו ושבע שחלקו ומצייר במליצתו כמי שי"ל נטיעה טובה ומשובחת, שהולך ונוטע אותה בקרן בן שמן, ששם יצלח ויעש פרי הלולים, כן ראה ה' לנטוע גפן זאת בהר נחלתו, שהוא מקום מוכן אל הקדושה והנבואה ורוה"ק. מכון לשבתך, הנה השמים נקראים מכון שבתו של ה' כמ"ש בתפלת שלמה כ"פ ושמעת השמים מכון שבתך, וגם את המקדש קורא פה מכון לשבתו, רק שיש הבדל ביניהם, שהשמים הם המכון ששם יושבים ומנהיג את הנהגת השבע והמערכת הסדורה מששת ימי בראשית, והבהמ"ק הוא המכון ששם יושב ומנהיג הנהגה הנסיית והפלאיית המתחדשת לפי זכות הדור, ומבואר אצלי בכ"מ שיש הבדל בין עשה ומעשה ובין פעל ופעולה, שמעשה, היה העשיה הנגמרת, ופעל, הוא העסק שעוסק עדיין בדבר הבלתי נגמר רק מתחדש עתה בפעולתו וההנהגה הקבועה הטבעיית נקרא מעשה, כי הנהגה זו קבועה ונגמרת מששת ימי בראשית וזה קבועה בשמים, וההנהגה הנסיית שיוצא מן המחדש נקרא פעולה, כי הנסים אינם קבועים רק מתחדשים לפי שעה, ועז"א מכון לשבתך פעלת ה', שעד עתה לא היה מכון לשבתך רק אל מה שעשית, ועתה יש מכון לשבתך אל מה שפעלת ה', כי בו תשב לפעול חדשות הבלתי תלויות בשבות ומסובבים של חוקי הטבע, ומפרש שזה הוא מקדש ה' מקדש אל שם אדני, שמורה שהוא אדון העולם לשנותו כחפצו, ומקדש זה כוננו וידיך, כי מכון שבתו בשמים ובהנהגת המערכת ינהיג רק ביד אחת ובהנהגה קבועה, אבל הנהגה זו ינהיג בשתי ידים, כי תלוי לפי מעשה במ אדם הבחיריים, שלהם שתי ידים ימין ושמאל לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, וכן ינהג ה' בשתי ידיו לפי הכנת המונהגים, ועז"א חז"ל גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ ששמים וארץ ביד אחת ופה כתיב כוננו ידיך:

שפתי חכמים על שמות טו, יז

ד (ג"א) מדכתיב מכון ולא כתיב מקום (נח"י) וה"פ תביאמו ותטעמו בהר נחלתך ואותו הר הוא מכון לשבתך של מעלה אשר פעלת ומלת פעלת קאי אלשבתך דהיינו כסא של מעלה ולא כל ההר מכון אלא המקדש אשר כוננו ידיך הוא מכון רצה לומר מכוון ע"ש:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
תְּבִאֵמוֹבּוֹא פועלב-ו-א449
וְתִטָּעֵמוֹנָטַע פועלנ-ט-ע531
בְּהַרהַר שם עצםה-ר-ר207
נַחֲלָתְךָנַחֲלָה שם עצםנ-ח-ל508
מָכוֹןמָכוֹן שם עצםכ-ו-ן116
לְשִׁבְתְּךָיָשַׁב פועלי-ש-ב752
פָּעַלְתָּפָּעַל פועלפ-ע-ל580
יְהוָה—26
מִקְּדָשׁמִקְדָּשׁ שם עצםק-ד-ש444
אֲדֹנָי—65
כּוֹנְנוּכּוּן שם עצםכ-ו-ן132
יָדֶיךָיָד שם עצם44
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • כלי יקר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kli Yakar on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.