שמות יד, ו

ויאסר את רכבו. הוא בעצמו:

ואת עמו לקח עמו. משכם בדברים לקינו ונטלו ממוננו ושלחנום, בואו עמי ואני לא אתנהג עמכם כשאר מלכים, דרך שאר מלכים עבדיו קודמין לו במלחמה, ואני אקדים לפניכם, שנאמר (פסוק י) ופרעה הקריב, הקריב עצמו ומהר לפני חילותיו דרך שאר מלכים לטול בזה בראש כמו שיבחר, אני אשוה עמכם בחלק, שנאמר (שמות טו ט) אחלק שלל:

וְטַקִיס יָת רְתִכֵּהּ וְיָת עַמֵהּ דַבַּר עִמֵהּ:

וְטַקֵיס אִיהוּ נַפְשֵׁיהּ יַת אַרְתְּכֵיהּ וְיַת עַמֵּיהּ דְּבַר עִמֵּיהּ בְּמִילִין רַכִּיכִין

ויאסר. בצווי. כמו ויבן שלמה את הבית:

ואת עמו לקח עמו. מבחר פרשיו וחילו:

ויאסר את רכבו פרש״י הוא עצמו אסר, מכאן שהשנאה מקלקלת השורה.

ואת עמו לקח וגו׳. כי לא היה במשא ומתן שכתבנו אלא הוא ועבדיו, אבל עמו הצרך לקחתם בדברים, כי הם היו יראים לנפשם.

ואת עמו. הן המה אנשי חיל לבד:

ויאסר. ובאשר חשבו שישראל בורחים ונבוכים ויראים וחושבים לשוב למצרים לא לקח עמו עם רב רק אסר את רכבו המיוחד לו, ולקחעמו את עמו שהם החיל שהם שומרי ראשו, ולקח עמו שש מאות רכב ורכב מצרים, שגם הם לא היו הרבה, כי כל הסוסים מתו בדבר ולא נשארו רק סוסי הירא את דבר ה':