פרשת בשלח · שמות פרק יד פסוק יג
שמות יד, יג
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת־יְשׁוּעַת יְהוָה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת־מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד־עוֹלָם׃
גימטריה של הפסוק כולו: 7,954 · 27 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק יד11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · רמב"ן · אבן עזרא · בכור שור · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על שמות יד, יג
כי אשר ראיתם את מצרים וגו'. מה שראיתם אותם אינו אלא היום, היום הוא שראיתם אותם ולא תוסיפו עוד:
תרגום אונקלוס לשמות יד, יג
וַאֲמַר משֶׁה לְעַמָא לָא תִדְחֲלוּן אִתְעַתָּדוּ וַחֲזוֹ יָת פּוּרְקָנָא דַיְיָ דְיַעְבֵּד לְכוֹן יוֹמָא דֵין אֲרֵי כְּמָא דִחֲזֵיתוּן יַת מִצְרָאֵי יוֹמָא דֵין לָא תוֹסְפוּן לְמֶחֱזֵיהוֹן עוֹד עַד עָלְמָא:
תרגום יונתן לשמות יד, יג
אַרְבַּע כִּיתַּן אִתְעֲבִידוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל עַל גֵּיף יַמָא דְסוּף חֲדָא אָמְרָה נֵיחוֹת לְיַמָא וַחֲדָא אָמְרָה נֵיתוּב לְמִצְרַיִם וַחֲדָא אָמְרָה נְסַדְרָה לְקוּבְלֵיהוֹן סִדְרֵי קְרָבָא וַחֲדָא אָמְרָה נְבַלְבְּלָא לְקוּבְלֵיהוֹן וּנְעַרְבִבָה יַתְהוֹן כִּתָּא דַהֲוָה אָמְרָה נֵיחוּת לְיַמָא אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תְדַחֲלוּן אִתְעַתְּדוּ וְחָמוּן יַת פּוּרְקָנָא דַיְיָ דְיַעֲבֵיד לְכוֹן יוֹמָא דֵין כִּתָּא דַּהֲוַת אָמְרָה נֵיתוּב לְמִצְרָיִם אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תְתִיבוּן אֲרוּם הֵיכְמָא דַּחֲמִיתוּן יַת מִצְרָאֵי יוֹמָא דֵין לָא תוֹסְפוּן לְמֶיחְמֵיהוֹן תּוּב עַד עַלְמָא
תרגום ירושלמי לשמות יד, יג
אַרְבָּעָה כִּיתִּין אִתְעֲבִידוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל כַּד הֲווֹ קַיְימִין עַל יַמָא דְסוּף חֲדָא אָמְרָה נִפּוֹל בְּיַמָא וַחֲדָא אָמְרָה נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם וַחֲדָא אָמְרָה נְסַדֵר לְקוֹבְלֵיהוֹן קְרָבָא וַחֲדָא אָמְרָה נְלַוְלַוֵי לְקוֹבְלֵיהוֹן וּנְעַרְבִיב יַתְהוֹן: כִּתָּא דַהֲוָה אָמַר נִפּוֹל לְיַמָא אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תִדַחֲלוּן אִתְעַתְּדוּ וַחֲמוּן יַת פּוּרְקָנֵיהּ דַּיָי דִי עָבִיד לְכוֹן יוֹמָא דֵין: כִּתָּא דַהֲוָה אָמַר נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תִדַחֲלוּן אֲרוּם הֵיךְ כְּמָא דַחֲמִיתוּן יַת מִצְרָאֵי יוֹמָא דֵין לָא תוֹסְפוּן לְמֶחְמֵי יַתְהוֹן עוֹד עַד עַלְמָא בְּשִׁיעֲבּוּד:
רמב"ן על שמות יד, יג
כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד על דעת רבותינו היא מצות לא תעשה לדורות (מכילתא כאן) ואם כן יאמר הכתוב אל תיראו התיצבו במקומכם וראו את ישועת ה' שיושיע אתכם היום מידם ואל תשובו לעבודתם כי מצרים אשר ראיתם אותם היום הקב"ה מצוה אתכם עוד שלא תוסיפו ברצונכם לראותם מעתה ועד עולם ותהיה מצוה מפי משה לישראל ולא הוזכרה למעלה וכן ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד (דברים יז טז) שהיא מצוה באמת לא הבטחה
אבן עזרא על שמות יד, יג
התיצבו וראו את ישועת ה'. כי אתם לא תעשו מלחמה רק תראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום. יש לתמוה איך יירא מחנה גדולה של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם. ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם. התשובה כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה. ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו. והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט ולולי תפלת משה היה חולש את ישראל. והשם לבדו שהוא עושה גדולות. ולו נתכנו עלילות. סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים. כי אין כח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות. והיתה להם נפש גבוהה כאשר הזכרתי בדברי משה בפרשת ואלה שמות:
בכור שור על שמות יד, יג
כי כאשר ראיתם. כלו' מה שראיתם את מצרים היום לאבדם מן העולם מתכוין הק' ולא תוסיפו לראותם ולא תלחמו אתם אלא הק' ילחם לכם בשבילכם:
אור החיים על שמות יד, יג
התיצבו וראו. אולי שנתכון לומר להם שיתיצבו בתפלה כמות שהיו עומדים וצועקים אל ה׳ כאמור בסמוך ״ויצעקו וגו׳ אל ה׳״, וכן הוא אומר (שמואל א א:כו) ״אני האשה הנצבת עמכה״ וגו׳:
אשר יעשה לכם היום. נתכון באמרו היום להסיר מלבם חשש מה שעבר ביציאת מצרים, שארך קץ הגאלה מיום שהתחילה הבשורה עד גמר הדבר שנים עשר חדש, לזה אמר להם כי לא יאריך זמן מלחמה זו, אלא הן היום יעשה ה׳ התשועה.
אשר ראיתם את מצרים וגו׳ – כונת מאמר זה אפשר שנתכון להסיר מהם הפחד על זה הדרך, באמרו: הלא מה שראיתם את מצרים היום הוא לצד שלא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. לטעם זה הוא שהביאם ה׳ והראה ה׳ אותם לכם, כדי שלא ישאר לכם שום מחוש מהם לעולם, והוא מאמר הקודם שאמר להם (שמות יד:ד) ״וחזקתי את לב פרעה״ וגו׳. והגם שראו השר, גם אותו יתמדד לפניהם כמו שכן היה.
העמק דבר על שמות יד, יג
אל תיראו. מבואר בת״י שהשיב לחמש כתות דבר על אפניו:
כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו וגו׳. מה שהיסב ה׳ שיבואו גם המון מצרים לכאן אע״ג שאין ברצון ה׳ להכבד בם. הוא כדי שלא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. דבל״ז היו באים לישראל במדבר או לא״י לתבוע מהם מה שהשאילום. שהרי כסבורים היו שישובו אבל היום כאשר באו גם המה. ידעו שגם זה הי׳ עפ״י השגחתו ורצונו להציל אותם בזה הדרך. ואין להם לתבוע מישראל מאומה. ואע״ג שבאמת הי׳ בזה טעם עיקרי כדי שידעו גם המה את ה׳. מכ״מ אמר משה לישראל טעם השייך להם. וכיב״ז אמר משה בס׳ דברים ה׳ ה׳ ע״ש. כ״ז הוא פשוטו של מקרא. אכן תיבת עוד מיותר. ומה הי׳ מקרא חסר אם נכתב לא תוסיפו לראותם עד עולם. ומזה יצאה כונה שניה ויבואר בס׳ דברים י״ז ט״ז שבא בזה גם אזהרה לדורות יע״ש:
מלבי"ם על שמות יד, יג
ויאמר משה. א"ל שדבר זה נצרך אם מפני קדוש ה', שעז"א התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום, כי ישועה זו גדולה בערכה ובנפלאותיה מכל הישועות והנסים שהיו עד הנה, ובזה יתחדש שם ה' לעיני גוים רבים, ואם מפני צרכיכם כי אשר ראיתם את מצרים היום הוא מאת ה' כדי שלא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, שאם לא היה נס של קריעת ים סוף היו מצרים רודפים אחריהם בכל עת, וגם ישראל היה דעתם כ"פ לשוב למצרים, וע"י מפלתם ואבדם בים לא העיזו עוד לבא עליהם וישראל נפרדו מאתם עד עולם:
שפתי חכמים על שמות יד, יג
ט (הרא"ם) כלומר ולא ביום אחר ולכן אני מזהירכם שלא תוסיפו ולכן הוסיף הרב הוי"ו ולא תוסיפו דאם לא כן מה טעם אמרו כי כאשר ראיתם וגו' וכי אם לא ראו אותם היום לא היה מזהירם לא תוסיפו וגו'. (נח"י) וכל דבריו איפכא מסתברא שאם היא אזהרה אם כן הם ב' דברים הא' אשר ראיתם וגו' אינו אלא היום והב' אזהרה שלא תוסיפו אם כן אין צורך לוי"ו החיבור אלא ודאי שאינו אזהרה אלא הבטחה לא תוסיפו לראותם כי כולם יטבעו בים ורוב הפוסקים לא מנו זה במנין הלאוין:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיֹּאמֶר | אָמַר פועל | א-מ-ר | 257 |
| מֹשֶׁה | מֹשֶׁה שם פרטי | מ-ש-ה | 345 |
| אֶל | אֵל מילת יחס | 31 | |
| הָעָם | עַם שם עצם | ע-מ-ם | 115 |
| אַל | אַל תואר הפועל | 31 | |
| תִּירָאוּ | יָרֵא פועל | י-ר-א | 617 |
| הִתְיַצְבוּ | יָצַב פועל | י-צ-ב | 513 |
| וּרְאוּ | רָאָה פועל | ר-א-ה | 213 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| יְשׁוּעַת | יְשׁוּעָה שם עצם | י-ש-ע | 786 |
| יְהוָה | — | 26 | |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| יַעֲשֶׂה | עָשָׂה פועל | ע-ש-ה | 385 |
| לָכֶם | — | 90 | |
| הַיּוֹם | יוֹם שם עצם | 61 | |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| רְאִיתֶם | רָאָה פועל | ר-א-ה | 651 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| מִצְרַיִם | מִצְרִי שם תואר | 380 | |
| הַיּוֹם | יוֹם שם עצם | 61 | |
| לֹא | לֹא תואר הפועל | 31 | |
| תֹסִיפוּ | יָסַף פועל | י-ס-ף | 556 |
| לִרְאֹתָם | רָאָה פועל | ר-א-ה | 671 |
| עוֹד | עוֹד תואר הפועל | ע-ו-ד | 80 |
| עַד | עַד מילת יחס | ע-ו-ד | 74 |
| עוֹלָם | עוֹלָם שם עצם | ע-ל-ם | 146 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור: ויקיטקסט, רמב"ן על שמות · רישיון: CC BY-SA 4.0 (ייחוס – שיתוף זהה)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Exodus – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.