דברים ד, לה

הראת. כתרגומו אתחזיתא כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים. וראו שהוא יחידי, לכך נאמר אתה הראת לדעת:

אַתְּ אִתְחֲזֵיתָא לְמִדַע אֲרֵי יְיָ הוּא אֱלֹהִים לֵית עוֹד בַּר מִנֵהּ

אַנְתְּ אִיתְחָמֵיתָא יַת פְּרִישָׁתָא הָאִלֵּין מְטוּל לְמִנְדַע אֲרוּם יְיָ הוּא אֱלָהָא לֵית תּוּב בַּר מִינֵיהּ

הראת. מבנין שלא נקרא שם פועלו והטעם כי כל אלה הראך האלהים עד אשר תדע כי הוא האלהים לבדו:

וטעם אין עוד. כאשר רמזתי בפירוש קהלת בפסוק וגבוהים עליהם על כן מלת אין עוד:

ומלת אלהים פירשתיה בפרשת וישמע יתרו כתוב וידבר אלהים והאלהים יעננו בקול בא האלהים אשר שם האלהים כי המדבר הוא אלהים כי יש מי שלא יבין דרך קצרה והוא סוד עמוק:

אתה הראית. את כל אלה הראך האל ית':

לדעת. כדי שתתבונן ותדע בלי ספק כי ה' הוא האלהי'. הוא אותו הקדמון הנמצא בהכרח:

הראת ב' דין ואידך כאשר הראית בהר שהראה להם שמים ושמי השמים וראו שאין אלא רשות אחד:

אתה הראת לדעת. יאמר אתה הראית אותות ומופתים שמתוכם תוכל לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו, וכן בסמוך והשבות אל לבבך.

ופקח עיני שכלך בזה כי לא תמצא בכל התורה כלה שיאמר בשום מקום האלהים הוא ה' אלא ה' הוא האלהים, וכן בענין אליהו (מלכים א י״ח:ל״ט) ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלהים, כי יש נסים מפורסמים ויש נסים נסתרים, ובכלל המפורסמים הנסתרים, והמשכיל יבין.

אתה הראת. ניסים ונפלאות:

לדעת. להודיע כי ה' הוא האלהים [וגו']:

אתה הראת וגו׳. הוסיף לומר שמא תחשוב דכל הגדולות האלה עשה כח פרטי ולא ה׳ פעל כ״ז ע״ז הוסיף להוכיח דיש להתבונן שאך ה׳ האלהים העושה כל אלה וממילא הבין כי אין עוד מלבדו יכול כזה:

אתה, עתה מפרש תכלית הפליאות האלה התכלית מה שהתגלה לפני העם כולו במ"ת היה שבזה הראית לדעת בידיעה ברורה שה' הוא האלהים, ר"ל שהסבה הראשונה שברא את העולם הממציא כל נמצא הוא עצמו הוא האלהים, ששם אלהים מציין כל הכחות הפרטים המתפשטות בכל המציאות, ואין עוד מלבדו שלא כדעת עע"ז שחשבו שהגם שה' הוא הסבה הראשונה וקרי לי' אלהא דאלהיא אינו לבדו המנהיג את העולם כי יש תחתיו אלהים שהם השרים העליונים והכוכבים והמזלות המשפיעים בעולם וע"כ היו עובדים אותם בפסיליהם להפיק מהם רצון:

נ פירוש נראית שאין פירושו כמו הראית שאם כן היה תרגומו אחזית לא אתחזיתא: