דברים לב, מז

כי לא דבר רק הוא מכם. לא לחנם אתם יגעים בה, כי הרבה שכר תלוי בה, כי הוא חייכם דבר אחר, אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר, תדע לך שכן אמרו (בראשית לו, כב) ואחות לוטן תמנע, (שם לו, יב) ותמנע היתה פלגש וגו' לפי שאמרה איני כדאי להיות לו לאשה הלואי ואהיה פילגשו, וכל כך למה, להודיע שבחו של אברהם שהיו שלטונים ומלכים מתאוים להדבק בזרעו:

אֲרֵי לָא פִתְגָם רֵקָא הוּא מִנְכוֹן אֲרֵי הוּא חַיֵיכוֹן וּבְפִתְגָמָא הָדֵין תּוֹרְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דִי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְנָא תַּמָן לְמֵירְתַהּ

אֲרוּם לֵית פִּתְגָם רֵיקָם בְּאוֹרַיְיתָא אֱלָהֵן לִדְעַבְרִין עֲלָהּ אֲרוּם הוּא חַיֵיכוֹן וּבְפִתְגָמֵי הָדֵין תּוֹרְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דְאַתּוּן עָבְרִין יַת יוֹרְדְנָא תַמָן לְמֵירְתָהּ

אֲרוּם לֵית פִּתְגַם רֵיקָן הוּא מִנְכוֹן אֲרוּם הוּא חַיֵיכוֹן וּבְפִתְגָמָא הָדֵין תִּסְגוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דִי אַתּוּן עָבְרִין יַת יַרְדְנָא תַּמָן לְמֵירַת יָתָהּ:

כי הוא חייכם. כטעם יראת ה' תוסיף ימים ועוד שתהיו בארץ טובה ולא בגלות:

כי לא דבר רק הוא תגין על הקו"ף, לומר שאפילו על התגין של תורה תילי תילים של הלכות:

רק ב' במסור'. והבור רק. ודין. לומר כמו שהבור ריק ואינו מתמלא מחולייתו כן התורה לא יוכל אדם להתמלאות ממנה:

כי לא דבר רק הוא מכם. ע"ד הפשט לא צוה הקב"ה דבר בתורה לבטלה. ויתכן לפרש כי הוא דבק עם כי הוא חייכם, יאמר מה שאני מצוה אתכם לא דבר רק הוא, ואפילו אותו דבר שתחשבו בו שהוא רק, הוא חייכם, או בעוה"ז או בעוה"ב.

ובמדרש כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק הוא מכם, כלומר שאם לא נודע לכם טעם הדבר אין החסרון אלא מצד השכל שבכם שלא הגעתם לאותה מדרגה שתבינהו.

כי לא דבר רק הוא מכם ולא תעשוהו בחנם שאם אין אתה לומד תורה אין אתה יודע באיזו עבירה אתה חייב ותעשה אותה ותמות וכן במצוות אם אין אתה למד לא תהא יודע באיזו מצוה שתהא זוכה ולא תעשנה.

כי לא דבר רק הוא מכם. כל קוץ ודיוק שבם אינו ריק מכונה וענין. ודייק הכתוב מכם כבר דרשו בירו׳ ה״נ והוא דרך דרש ומוסרי. אבל לפי הפשט בא לאפוקי אוה״ע שאע״ג שגם המה למדים מקרא וכך הוא רצונו ית׳ כמש״כ בס׳ ויקרא י״ח ה׳ אבל אין זה אלא בשטחיות הפרשה. משא״כ כל דיוקים באותיות התורה שהי׳ אותה תיבה ראויה להכתב בצורה אחרת וכדומה בחסר ויתיר ומזה נלמד כל דרשות עפ״י י״ג מדות וכדומה. והוא עיקר התלמוד ופלפולה ש״ת כדאיתא בנדרים דל״ח א׳ לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך. מה פסלתן שלך אף כתבתן שלך. ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל וכמו שביארנו ריש פרשת דברים. ומסיק הגמ׳ שהוא פלפולא בעלמא וביאר הרא״ש כתבן שלך כי כל החכמה והשכל רמוזים בכתב התורה בצורות האותיות עכ״ל פי׳ באותיות התיבה היאך היא כתובה. וכ״ז אינו אלא לישראל לדידן הוי מאומה לדרוש ולהוליד מזה הלכות אבל לדידהו לא הוי מאומה ואין להם עסק בזה כלל וכדאיתא בסנהדרין דנ״ט דעובד כוכבים העוסק בתורה ה״ז כבא על ארוסה וכמש״כ בביאורי בס׳ ויקרא שם. ומש״ה כתיב כי לא דבר רק הוא מכם. אבל לדידהו הוא ריק:

כי הוא חייכם. הוא לתועלת החיות דמשמעו גם חיות הגוף גם שלמות הנפש כמו שכתבנו כ״פ בהוראת חיים. ועי׳ לעיל ו׳ כ״ד:

ובדבר הזה תאריכו ימים וגו׳. תועלת מיוחדת היא בא״י שהיא שומרת שלא נבא לע״ז שעלולים להכשל כמו שנתבאר יפה בפ׳ נצבים ולמוד התורה אגוני ומצלי מיצרא דע״ז. ובפתיחתא דאיכה איתא ר׳ הונא ור׳ ירמיה בשם רחב״א אמרי כתיב ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו מתוך שהיו מתעסקים בה המאור שבה היה מחזירן למוטב. נמצא דמה שתדקדקו בדברי התורה לעשות הפרשה מתוקנת מועלת שתאריכו ימים על האדמה וגו׳:

תורה אור כי לא דבר רק הוא מכם לא תאמרו כי אין נוגע לנו רק לבנינו. לא כן שנוגע לכם בעצמכם, כי הוא חייכם כבר כתבנו שקיום התורה הוא החיים. וללמד ולזרז את הבנים הוא אחד מחלקי התורה וכבר שבח הכתוב (בראשית יח יט) את אברהם, כי ידעתיו וגו' למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו' ושמרו דרך ה' וגו'. ובזה שתזרזו את בניכם תקיימו חלק אחד מהתורה ותהיו קיימים באיש כנ"ל. וגם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה וגו' שתועלת השירה היא שלא יסורו הבנים מאחרי ה' וכשיסורו יחזרו בתשובה וישובו לאדמתן. וזה נוגע לכם שעי"ז תהיו אתם קיימים במין שקיום במין לבני ישראל הוא רק שישבו בארץ ויקיימו שם את התורה:

מ פי' ומהו השכר ומפרש כי הוא חייכם וגו':

נ הוצרך לפירוש ד"א כי לפי' ראשון קשה לא הל"ל רק שימו לבבכם וגומר את כל דברי התורה הזאת כי הוא חייכם וגו' ולמה ל"ל כי לא דבר רק הוא מכם ל"פ ד"א וכו' ושני עניינים הם וה"פ אין לך דבר ריקם בתורה פי' שיהא נכתב שלא לצורך ועוד שאם תדרשנו וכו' וה"פ אין לך דבר שבתורה שאם תדרשנו וכו' ולכן כתיב מכם לרמוז על מתן שכר שהוא עצמותו של אדם ותכלי' הצלחתו ולפי ד"א קשה לל"ל כי הוא חייכם הא כבר נתן הטעם לשימה הזאת א"נ ה"ל להפוך דה"ל לכתוב אחר דברי התורה הזאת כי הוא חייכם ואחר כך כי לא דבר רק וגו' ל"פ גם טעם ראשון:

ס פי' מזה מביא ראיה שאין לך דבר בתורה שיהא נכתב בחנם שלא לצורך אבל אקיבול שכר אם תדרשנו אינו מביא ראיה מזה: