דברים כח, סב

ונשארתם במתי מעט תחת וגו'. מועטין חלף מרבין:

וְתִשְׁתַּאֲרוּן בְּעַם זְעֵר חֳלָף דִי הֲוֵיתוּן כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָא לְמִסְגֵי אֲרֵי לָא קַבֶּלְתָּא לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ

וְתִשְׁתַּיְירוּן בְּאוּמָה קַלִילָא חוֹלַף דִי הֲוֵיתוּן הֵי כְכוֹכְבֵי שְׁמַיָא לְסוֹגֵי אֲרוּם לָא קַבֵּילְתּוּן לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן

ככוכבי השמים לרוב. נתבאר לעיל א׳ י׳ שמשמעו גדולים ואנשי מעלה הרבה מלפי הערך בכל אומה. ובשעת הקללה יתמעטו והטעם כי לא שמעת בקול וגו׳ דחכמת ישראל באה מכח למוד התורה כמש״כ לעיל כ״ז י׳:

ע פי' אין כוונת הכתוב בזה שישארו מתי מעט שלא יוכלו לעמוד כנגד אויביהם דאם כן מה טעם ככוכבי השמים לרוב מה לי אם היו מרובין מתחלתן או מועטין אבל כונתו שילכו ויתמעטו כפרי החג וגם א"ל שבמקו' שהיו רבים בהפלאה יהיו עכשיו מועטים בהפלאה דאם כן מועטים חלוף המרובים מבע"ל דמשמע חלוף מרובים הראשונים לא חלוף מרובים דמשמע איזה שיהיו. רא"ם: