דברים כז, ב

והקמת לך. בירדן ואחר כך תוציא משם אחרות ותבנה מהן מזבח בהר עיבל נמצאת אתה אומר, שלשה מיני אבנים היו, שנים עשר בירדן, וכנגדן בגלגל, וכנגדן בהר עיבל, כדאיתא במסכת סוטה (ל"ה):

וִיהֵי בְּיוֹמָא דִי תַעְבְּרוּן יָת יַרְדְנָא לְאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ וּתְקִים לָךְ אַבְנִין רַבְרְבִין וּתְסוּד יָתְהוֹן בְּסִידָא

וִיהֵי בְּיוֹמָא דְתַעַבְרוּן יַת יוֹרְדְנָא לְאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהִיב לְכוֹן וּתְקוּמוּן לְכוֹן אַבְנִין רַבְרְבִין וּתְשׁוּעוּן יַתְהוֹן בְּגִירָא

וטעם בשיד. שיעמדו:

והקמת לך ב' במסור'. והקמת לך אבנים גדולות. והקמת את המשכן. לומר ששקולה להם הקמת אלו האבנים כהקמת המשכן:

ושדת אותם בשיד. לא אמר בגיר כענין (ישעיהו כ״ז:ט׳) כאבני גיר מנופצות, אע"פ שהגיר חזק מן השיד, אבל אמר שיד לפי שהוא מגין יותר מפני הגשמים מה שאין כן בגיר הנמוח, ולכן אמר בשיד למען יעמדו ימים רבים.

והקמת לך אבנים פרש״י נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו, י״ב בירדן וכנגדן בגלגל וכנגדם בהר עיבל כדאיתא במסכת סוטה. חז״ק שהרי במסכת סוטה משמע באידך גיסא נמצאת אומר שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה בערבות מואב שנאמר הואיל משה באר אתיא באר באר ואחד שהקים יהושע בגלגל הם אותם עצמם שבנו מהם מזבח בהר עיבל וסדוהו בסיד וכתבו עליו התורה והעלו עליו עולות ושלמים ואכלו ושמחו וברכו וקללו, וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל שנאמר והעברת אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה וכתיב את שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל.

אבנים גדלות להכיל כתב חשבון מצות התורה כמו שכתובות בהלכות גדולות בענין אזהרות.

ושדת אתם בשיד להשכיב הסיד בין שורה לשורה כדי לחברן זו לזו כענין בנין שאר אבנים.

[בשיד לשון סיד].

והקמת לך אבנים גדלות. ולהלן במקרא ד׳ כתיב עוד הפעם תקימו את האבנים וגו׳ וכן בכתיבה כתיב שתי פעמים וכתבת וגו׳. והענין דשני מיני כתיבה היה. אחד לישראל וא׳ לאוה״ע. לישראל ככתוב למען אשר תבוא אל הארץ וגו׳. ולאוה״ע כדכתיב בכתיבה שניה באר היטב ופירשו חז״ל בסוטה שם בשבעים לשון היינו לאוה״ע. והנה פליגי שם תנאי ר׳ יהודא ור״ש ר״י ס״ל שכתבו על האבנים ואח״כ שדו בשיד. ומדייק לשון הכתוב וכתבת על האבנים. והקשה ר״ש לדבריך היאך למדו אוה״ע של אותו הזמן תורה א״ל בינה יתירה נתן להם הקב״ה ושגרו נוטירין וקלפו וכו׳. ורש״א ע״ג סיד כתבו. וכתבו למטה למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות. ויבואר עוד לפנינו פי׳ זה המחלוקת. הא מיהא לא נחלקו אלא בפי׳ כתיבה שניה שהיה לאוה״ע אבל כתיבה ראשונה לכ״ע כתיב תחלה ושדת אותם בשיד ואח״כ וכתבת עליהן וגו׳ תדע דלשיטת הרמב״ן שהיו כתובים השמות כהוייתן והיאך אפשר לומר שכתבו ואח״כ שדו את הכתב. והרי מחקו כל השמות. אלא לא נחלקו כי אם בכתיבה שניה שהיה בשבעים לשון. והשמות שנעתקו ללשון אחר נקרא כנוין דאין בזה אזהרה משום מחיקת השם:

והיה ביום אשר תעברו את הירדן באותו היום שהכינו א"ע לעבור והקמות לך אבנים, ההקמה הזאת היא לצורך עצמך לצורך המלאכה כנ"ל. ושדת אותם בשיד המפרשים הקשו למה נכתב שיד בשי"ן ולא בסמ"ך, ויתכן כי היו שני מיני סיד אחד היה חזק למאד ולא היו מספקים ממנו לבנין רק לצורך מלאכה כזו והיה נקרא שיד בשי"ן, והמין השני היה חלש ממנו וזה הוא הנקרא סיד שממנו היה למלאכת הבנין:

א מן המקראות דהכא לא מוכח מידי אלא מן המקראות שביהושע מוכח הכל דביהושע כתיב שנים עשר אבנים הקימו בירדן במקום כפות רגלי הכהנים ושנים עשר אבנים הקימו בגלגל במלון ראשון של א"י ועל אותם אבנים כתב מתחלה בהר עיבל כל התורה ומשום דכתיב ביהושע שני מיני אבנים דהיינו ירדן וגלגל מש"ה נקט רש"י תחלה שני מקומות אלו אע"פ שמתחלה הקימו אותן בהר עיבל כיון שקלפו אותן ולקחו והקימו אותם בגלגל מ"ה נקטינהו בהדדי וע"ז כתב רש"י כדאיתא במסכת סוטה דהתם מביא הקרא דספר יהושע וג' מיני אבנים שכתב רש"י ר"ל ג' מינינ מקומות ובזה יתורצו קושיות הרא"ם שהקש' על רש"י ז"ל ממסכת סוטה פרק אלו נאמרין: