דברים כו, יח

כאשר דבר לך. (שמות יט, ה) והייתם לי סגלה:

וַיְיָ חָטְבָךְ יוֹמָא דֵין לְמֶהֱוֵי לֵהּ לְעַם חַבִּיב כְּמָא דִי מַלִיל לָךְ וּלְמִטַר כָּל פִּקוּדוֹהִי

וּמֵימְרָא דַיְיָ חֲטִיב יַתְכוֹן חֲטִיבָא חֲדָא בְּעַלְמָא יוֹמָנָא דְהָכִין כְּתִיב מַאן כְּוַות עַמְךָ יִשְרָאֵל עַם יְחִידָאֵי בְּאַרְעָא מְטוֹל לְמֶהֱוֵי לֵיהּ לְעַם חָבִיב הֵיכְמָא דְמַלֵיל לְכוֹן וּלְמִנְטַר כָּל פִּקוּדוֹי

וּמֵימְרָא דַיְיָ אַמְלָךְ עֲלֵיכוֹן לִשְׁמֵיהּ לְעַם חֲבִיבַיָא הֵיךְ סְגוּלָה הֵיךְ מַה דִי מַלֵיל לְכוֹן וּלְמִיטַר כָּל פִּיקוּדוֹי:

ואמר וה' האמירך היום כי היום הזה לכם כיום סיני והשם רומם וגדל אתכם בקבול התורה שתהיו לו לעם סגולה מכל העמים ולשמר כל מצותיו כי לכם לבדכם יתן תורתו ויצוה אתכם בכל המצות הרצויות לפניו לא לעם אחר כענין שכתוב (תהלים קמז יט כ) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי:

וגם הוא האמירך - הפעילך, שאמרת ונתרצית שתהיה לו לעם, לפי שעשה נסים וגבורות שנתרצית - להיות לו לעם. האמרת פאישדי"רא בלע"ז.

וה' האמירך היום. במה שהוא נכנס בברית עמך ולא עשה כן לכל גוי נתן לך מעלה בזה:

להיות לו. לעם סגולה. כדי שישיג בכם מה שחפץ להשיג מן המין האנושי כאמרו נעשה אדם בצלמו כדמותנו:

ולשמור כל מצותיו. ונתן לך ג"כ מעלה במה שבחר בך לשמור כל מצותיו אשר בם תמצא חן בעיניו. ושאר האמות אצלו בלתי מוכנים וראויים לזה כאמרם ז"ל גוי ששבת חיב מיתה. בכן אינם ראויים לשמר כל מצותי ואלא קצתם בלבד שהם מצות בני נח:

וה' האמירך. כלומר גם הוא עשה לך כל כך נסים ונפלאות שראית בעיניך עד שסבב שאמרת שתהיה לו לעם סגולה כאשר דבר לך, כלומר בסיני, הוא שאמר (שמות יט) אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים. ולשמור את כל מצותיו, ובלבד שתשמור מצותיו, כי אין מעלת ישראל להיותם נקראים בשם סגולה אלא בשמירת המצות.

וה׳ האמירך וגו׳. אמרו להיות לו לעם סגלה, שהגם שתבא אמה אחרת ותיטיב מעשיה ותשתדל להדבק בשכינה – לא ישיגו מדרגת ישראל, ובחינה זו תקרא סגלה וזו היא גדלתם. ואמרו כאשר דבר לך, במעשה הר סיני דכתיב (שמות יט:ה) ״והייתם לי סגלה מכל העמים״:

או ירצה שהגם שיהיה זמן שיכעיסו ישראל את הבורא, אף על פי כן לא ימיר אותם באמה אחרת. ואמרו כאשר דבר, כאמרם זכרונם לברכה (ברכות ז.) בפסוק (שמות לג:טז) ״ונפלינו אני ועמך״, שבקש משה מה׳ שלא ישרה שכינתו על האמות, ופרשנוהו במקומו (חפץ ה׳) שהכונה היא הגם שתכשיר מעשיה אמה מאמות וישראל עוברי רצונו, והסכים ה׳ ודבר לעשות כדברי משה.

ולשמר כל מצותיו. יש להעיר בדבר, הלא דבר זה הוא מתנאי הכבוד שרשם במעשה ישראל לה׳ כמו שכתוב בפסוק ״את ה׳ האמרת״, ומה מקום להזכירו בדברים שמה׳ לישראל?

ואולי כי תפארת ישראל היא מה שהעלה ורומם אותם בתת להם כל המצוות, מה שלא עשה כן לראשונים, שהגם שנתן מצותיו יתברך לאדם ולנח ולהאבות, לא נתן אלא שנים שלשה גרגרים, אבל לישראל נתן שמירת כל מצותיו יתברך. ויש לך לדעת כי כל המצוות אינם אלא שמירה מהתעוב ומלכלוך הנפש, ובהשלמת שמירת המצוות יהיה האדם שלם מכל מום ומכל לכלוך.

ב׳) ירצה כי ה׳ יחזק זרועות לשמר כל המצוות, כי לא הכל זוכים לדבר זה, הגם שיחפצו לשמר לא יזדמן לידם, ואם יזדמן לא תשיג ידם, ואם תשיג לחלק מהמצוות לא תשיג לכל המצוות, ואמר כאן כי ה׳ האמירם לשמר כל מצוותיו.

ג׳) ירצה על דרך אמרו (קהלת ח:ה) ״שומר מצוה לא ידע דבר רע״, ואמרו זכרונם לברכה (פסחים ח:) שלוחי מצוה אינם נזוקין, והוא מאמר הכתוב כאן ולשמר, פרוש, ה׳ ישמר כל מצותיו לבל יצא מהם דבר תקלה.

ד׳( ירצה להעירם בדבר שלא השיגו משה עצמו עליו השלום, הגם היותו בכלל עם סגלה, והוא על דרך אמרם זכרונם לברכה (סוטה יד.) בענין תפלת משה לכנס לארץ: וכי לאכול מפירותיה וגו׳? אלא אמר משה: יש הרבה מצוות שתלויות בארץ וכו׳, עד כאן. והוא מה שנתכון לומר להם: ראו מעלתכם שה׳ האמיר אתכם וגו׳ ולשמר כל מצוותיו, ולזה דקדק לומר האמירך היום, פרוש, בזמן זה שאתם באים אל הארץ ושם תשמרו כל המצוות, וזו מעלה שלא השיגה אפילו משה.

והנה תמצא שש מעלות בפסוק את ה׳ האמרת: א׳ – להיות לך לאלהים, ב׳ – ללכת בדרכיו, ג׳ – לשמר חקיו, ד׳ – ומצוותיו, ה׳ – ומשפטיו, ו׳ – ולשמע בקולו. כנגדם אמר ה׳ שש מעלות לכנסת ישראל: א׳ – להיות לו לעם סגלה, זה כנגד להיות לך לאלהים, ב׳ – ולשמר כל מצוותיו, זה כנגד ללכת בדרכיו, ג׳, ד׳ וה׳ – ולתתך עליון וגו׳ לתהלה ולשם ולתפארת, הם כנגד שמירת חקיו ומצוותיו ומשפטיו, ו׳ – ולהיותך עם קדוש לה׳, זה כנגד ולשמע בקולו, כי על ידי עסק התורה יתיחס להם שם זה של קדוש. ואמרו כאשר דבר, דכתיב (שמות יט:ו): ״ואתם תהיו לי וגו׳ וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל״.

וה׳ האמירך היום. בכריתת ברית. שכעת נתחבר הוא כ״י אליך:

להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך. שמי שירצה לעבוד את ה׳ בכל העמים. א״א כי אם להכנס בתוך המון ישראל. וזהו פי׳ עם סגולה. האוצר שבו מכניסים כל פרטים. וזה התנאי והמעלה כבר דבר בהר סיני והייתם לי סגלה וגו׳:

ולשמור כל מצותיו. שהקב״ה ברא את העולם בבנין תרי״ג מצות שהם מקיימי העולם. והוא זכאה רבה אשר אתה נתחייבת בשמירת כל המצות ובזה אתה מקיים העולם בכללו ולא כמו שהיה עד כה. אלו המעלות היו מכבר בשעת מ״ת. ועכשיו נתוסף ע״י כריתת ברית עיון התלמוד:

וה' האמירך היום, ראה עוד כח החקים והמשפטים כי ע"י חשקך היום להדבק בה' ולקבל על עצמך כל הדברים פעל עד אשר גם ה' הקדישך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך קודם מעמד הר סיני, ולשמור כל מצותיו שהבטיחך ה' שיסור ממך כל מונע ומפריע מלעשות מצותיו. גם ימציא לך כל הדברים שנצרך לקיום המצות, בית לקיים מזוזה ומעקה, כרם לקיים דיני ערלה ונטע רבעי, שדה לקיים מצות התלויות בארץ: