בראשית לא, מג

מה אעשה לאלה. איך תעלה על לבי להרע להן:

וַאֲתֵיב לָבָן וַאֲמַר לְיַעֲקֹב בְּנָתָא בְּנָתַי וּבְנַיָּא בְנַי וְעָנָא עָנִי וְכֹל דִּי אַתְּ חָזֵי דִּילִי הוּא וְלִבְנָתַי מָה אֶעְבֵּיד לְאִלֵּין יוֹמָא דֵין אוֹ לִבְנֵיהֶן דִּילִידָן

וְאָתֵיב לָבָן וַאֲמַר לְיַעֲקב בָּנָתָא דִי נְסֵיבַת לִנְשִׁין בְּרַתַּיַי הִינִין וּבְנַיָא דִילִידַן הֵי כִּבְנַי חֲשִׁיבִין וְעָנָא מִן עָנַיי הֲווֹ וְכָל דְאַנְתְּ חָמֵי מִן דִילִי הוּא וְלִבְרַתַּיַי מָה אֵיכוּל לְמֶעֱבַד לְאִילֵין יוֹמָא דֵין אוֹ לִבְנֵיהֶן דִילִידָן

ולבנותי מה אעשה לאלה היום אמרו (הראב"ע והרד"ק) שהוא כמו ולבנותי מה אעשה להן היום והיא תוספת ביאור וכן אשר נשבענו שנינו אנחנו (שמואל א כ מב) בנינו ובנותינו אנחנו (נחמיה ה ב) ויותר נכון נראה שהוא דרך חמלה ולבנותי מה אעשה לאלה אשר לפני כי נכמרו רחמי עליהן או לבניהן הנולדים בביתי והם לי כבני וזה טעם אשר ילדו ואמר זה כמתנצל על דברי יעקב כי באתי אחריך לראות בנותי ומה אוכל לעשות להם טובה או לבניהם ועתה אטיב להן שתכרות לי ברית שלא תענה אותן ולא תקח עליהן נשים:

ולבנותי מה אעשה. הוסיף לבאר וכן ולבנותי אלה מה אוכל לעשות להם:

מה אעשה - האיך אוכל לעשות להם רעה.

והצאן צאני. ואם החלפתי משכורתך או שלחתיך ריקם לא הייתי נוטל דבר משלך שהכל שלי ובמרמה בא לידך לא בדין:

ולבנותי. ושל בנותי הוא לנדוניא:

מה אעשה לאלה. אף על פי שאוכל ליטול הכל מה אעשה לאלה לפרנסן אחר כך.

הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני. כזב לבן באמרו והבנים בני שהרי כשאמרו (יבמות ס"ד ב') בני בנים הרי הם כבנים לא אמרו כן על בני בנות. וכן במה שאמר והצאן צאני שהרי הוא נתנם לו בשכר טרחו ועמלו. וכן במה שאמר וכל אשר אתה רואה לי הוא והרי אמר לו יעקב כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתיך ולא מצא מענה. והענין הזה כענין בן הדד שאמר לאחאב (מלכים א' כ') כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם וכתב דעו נא וראו כי רעה מבקש. והנה על דבר יעקב שאמר ללבן מה דלקת אחרי השיב לבן הבנות בנותי כי באתי אחריך לראות בנותי:

הבנות בנותי והבנים בני. כתב רבינו חננאל ז"ל כזב לבן באמרו והבנים בני שהרי כשאמרו בני בנים הרי הם כבנים לא אמרו כן על בני בנות. וכן במה שאמר והצאן צאני שהרי הוא נתנם לו בשכר טרחו ועמלו, וכן במה שאמר וכל אשר אתה רואה לי הוא, והרי אמר לו יעקב כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך, ולא מצא מענה. והענין הזה כענין בן הדד שאמר לאחאב (מלכים א כ׳:ג׳) כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם. וכתיב דעו נא וראו כי רעה זה מבקש.

והנה על דבר יעקב שאמר ללבן למה דלקת אחרי השיב לבן הבנות בנותי כי באתי אחריך לראות בנותי.

ולבנותי מה אעשה לאלה היום. מה אעשה טובה להן או לבניהן אשר ילדו אבל איטיב להן שתכרות לי ברית שלא תענה אותן ולא תקח נשים על בנותי.

ובמדרש הבנות בנותי הבנות שתים בנותי שתים הרי ד'. ונראה מזה כי גם בלהה וזלפה היו בנותיו ממש מאשה אחרת או מגודלות בביתו.

ולבנתי מה אעשה התחיל לבן לפייסו.

הבנות בנותי. מאחר שראה לבן שאין לו טענה נגד יעקב התחיל לרצותו ואמר לו וכי אתה סבור שלרעה באתי אחריך והלא הבנות בנותי והבנים בניי ואם אמרתי להרע מה אעשה לאלה היום ומה אני יכול לעשות רע לאלה וכי אעשה רע לעצמי ולבשרי לא באתי רק בשלום רק לכרות ברית שלום ולכה ונכרתה ברית וגו':

ויען לבן וגו׳. אמרו ״ויען״ תשובה לאמרו ״שים כה נגד וגו׳ ויוכיחו״, לזה ענה כי אינו חפץ להכלים בניו ובנותיו ולא יעמד למשפט עמהם, והן הן רמאותיו לומר כי יוכיח שהאמת אתו אלא שאינו עושה לצד כבוד בניו ובנותיו.

עוד רמז שאיך יצטדק בטענתו כשיאמר כלי ביתי הם אלו, פשיטא שיותר ידע יעקב בסימני כלי לבן ממנו, והטעם כי הבנות בנותי והם בקיאים בסימני הכלים וכדומה יותר ממני להיותם תמיד משתמשים בהם.

עוד ירצה להשיב על שמשש כל כליו, כי לצד שהכל הוא מחשיבו כאלו שלו, לצד שהבנות בנותיו וגו׳, והכל שלו, היה עושה כאדם העושה בשלו, כי אלו היה מחשיב אותו לאיש נכרי לא היה עושה כן.

ולבנותי וגו׳ לאלה וגו׳. תיבת ״לאלה״ אין לה משמעות. ואולי שחוזר אל ״כל אשר אתה רואה״, ושעור הכתוב הוא על זה הדרך: ולבנותי, פרוש ולצד בנותי, מה אני יכול לעשות לאלה הנכסים גם לצד בניהם. או ירצה על זה הדרך, ולבנותי מה אעשה מהרע, והגם שהן היום חושבים עצמן לנכרים ועוקרים מהם שם בנותי, והוא אמרו לאלה היום, פירוש שהיום נקראים אצלי ״אלה״ לצד מעשיהן, אף על פי כן בנותי הם.

לבניהן אשר ילדו. דקדק לומר ״אשר ילדו״, שלא ליחס הבנים אחר אמם, לזה אמר ״אשר ילדו״, לומר כי מה שקורא אותם בניהם לא ליחסם אחריהם, כי למשפחותם לבית אבותם, אלא לצד שילדו אותם קרא להם שם בניהם. והגם שהם דברי לבן, עם כל זה התורה תלמד דינים באמצעות הספורים, כמו שתמצא שלמדו (ירושלמי מועד קטן א:ז:ג) מנין שאין מערבין שמחה בשמחה, דכתיב ״מלא שבע זאת״ וגו׳, הגם שהם דברי לבן.

הבנות בנותי. לא כמו שאתה חושב שדלקתי אחריך לעשות לך רעה. שהרי הבנות בנותי וגו׳:

וכל אשר אתה רואה לי הוא. לא כמו שאתה חושב שמששתי לחפש כלי ביתי. שהרי אם הייתי מקפיד ע״ז הרי הכל שלי. אבל איני מקפיד. והמישוש היה רק בשביל התרפים. ועתה שאני בא ודולק כ״כ הוא בשביל.

ולבנותי מה אעשה וגו׳. שלא תקח אחרות עליהן:

או לבניהן אשר ילדו. שלא תוריש כל העושר שהוא שלי לבנים אחרים שתוליד מנשים אחרות ויהא כל רכושי לבנים זרים:

ויען לבן. השיב לו שלא רדף אחריו לעשות לו רעה רק מטעם אחר, שאחר שהבנות והבנים הם בנותי ובני, וכל אשר י"ל הוא משלי, שהרוחת אצלי, ואני ירא שתקח נשים אחרות על בנותי, ויגיעי וכספי יסוב לזרים, שהם הבנים שתוליד מנשים אחרות. לכן רדפתי אחריך לכרות עמך ברית ע"ז, שלא תבגוד בנשיך לקחת צרות עליהן:

ה לא ששאל ליעקב מה תרצה שאעשה להן, שיעקב לא ביקש זה ממנו: