במדבר ד, יט

וְדָא עִבִידוּ לְהוֹן וְיֵחוּן וְלָא יְמוּתוּן בְּמִקְרַבְהוֹן לְקֹדֶשׁ קוּדְשַּׁיָא אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יַעֲלוּן וִימַנוּן יָתְהוֹן גְבַר גְבַר עַל פֻּלְחָנֵהּ וּלְמַטוּלֵהּ

וְדָא תַּקַנְתָּא עֲבִידוּ לְהוֹן וְיֵיחוֹן בְּחַיֵי דְצַדִיקֵי וְלָא יְמוּתוּן בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא וִיזוּחוֹן עֵינֵיהוֹן מִן בֵּית קוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא בִּזְמַן מִקְרַבְהוֹן לְתַמָן אַהֲרן וּבְנוֹי יֵיעָלוּן וִימַנוּן יַתְהוֹן גְבַר גְבַר עַל פּוּלְחָנֵיהּ וְלִמְטוּלֵיהּ

וחיו. יוסיפו חיים:

ולא ימותו. בכרת והטעם כי אם ישמרו יקבלו שכר ואם לא יענשו כי יתכן שלא יענשו על כן ולא ימותו:

ושמו אותם. הארון והשולחן והמנורה והמזבחות:

על עבודתו. בכלי הקדש:

ואל משאו. לשאת בכתף:

ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו. ולא שיהיה כל הקודם זוכה אבל ימתין כל אחד להיות מצווה ועושה:

וחיו ב' וחיו ולא ימותו וחיו את בניהם ושבו בתרי עשר בענין הגאולה מלמד שמלאך המות בטל לעתיד לבא וזהו וחיו את בניהם ושבו וחיו ולא ימותו:

וזאת עשו וגו׳. פרוש המעשה הוא שלא יהיו בני קהת ברשות עצמן לשאת כחפצם, שאז לצד חבת עבודת הקדש הכל רצים לעבד ונמצאו שוגגים בדבר, אלא ישימו אותם אהרן ובניו איש איש וגו׳ ובזה כל אחד מכיר מקומו, והוא אמרו ושמו אותם איש וגו׳, והוא אמרו ולא יבאו לראות פרוש כדי שלא יבואו לידי ראיה כבלע את הקדש, ופרוש ושמו הוא שלא יועיל בהכרת כל אחד מקומו לבד אלא לא יכנס לשים ידו לשאת עד שיאמר לו אהרן ובניו: פלוני שים ידך במקום פלוני לשא, וכן על זה הדרך, והוא אמרו ושמו אותם, ולזה תמצא במצות בני גרשון הגם שאמר הכתוב ״על פי אהרן ובניו תהיה כל עבודת״ וגו׳ לא אמר ״ושמו״ וגו׳ (במדבר ד:כז).

וחיו ולא ימתו. פרוש, כי בהתעסקם בארון שבו התורה שהוא מקור החיים יאריכו ימים, ולחשש ההזק שיכול להיות מהנגיעה והראות בו אמר ולא ימתו:

חסלת פרשת במדבר

וחיו ולא ימותו. יוסיפו חיים ולא יכרתו. הראב״ע. פי׳ כל קדושה נותנת חיים לנזהר בהם כראוי. ומכרית למי שאינו נזהר כראוי. ועובד אדום ובניו יוכיחו שנתברכו הרבה בשמירת הארון כראוי:

ושמו אותם איש וגו׳ ואל משאו. אין הכונה שיפרשו מי ומי ישא הארון וכדומה. שזה היה גם במשא גרשון ומררי. כמבואר ברבה פ״ו. ותו א״כ על משאו מיבעי אלא אהרן ובניו יעמידו את נושאי כל כלי קודש אל המשא משום שהיו הכל מכוסה ואם לא היו עושין כן היו בע״כ מגביהין הכסוי כרגע לדעת איזה כלי הוא. וזהו שפירש הכתוב עוד