במדבר ד, כ

ולא יבאו לראות כבלע את הקדש. לתוך נרתק שלו, כמו שפרשתי למעלה (פסוק ה) בפרשה זו, ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלוני, ובלוע שלו הוא כסויו:

וְלָא יֵעֲלוּן לְמֶחֱזֵי כַּד מְכַסָן יָת מָנֵי קוּדְשָׁא וְלָא יְמוּתוּן

וְלָא יֵיעָלוּן לְמַתְחַמְיָיא כַּד יֵיעָלוּן כַּהֲנַיָא לְשִׁיקוּעַ מָאנֵי קוּדְשָׁא דְלָא יְמוּתוּן בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא

וְלָא יֵיעָלוּן לֵיוָאֵי לְמֶחְמֵי כַּד יֶהֱוְיַין כַּהֲנַיָא מְשַׁקְעִין מָאנֵי בֵּית קוּדְשָׁא דְלָא יְמוּתוּן:

וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ – כְּשֶׁמַּכְנִיסִין אֶת הַכְּלִי לְתוֹךְ נַרְתִּיקוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ לְמַעְלָה בְּפָרָשָׁה זוֹ ״וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד פְּלוֹנִי וְכִסּוּ אוֹתוֹ בְּמִכְסֶה פְּלוֹנִי״, וּבִלּוּעַ שֶׁלּוֹ זֶהוּ כִּסּוּיוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ד׳:כ׳), וְהוּא דַּעְתּוֹ שֶׁל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר ד׳:כ׳). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (סנהדרין פ״א) שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה עַל הַגּוֹנֵב כְּלִי שָׁרֵת שֶׁחַיָּב מִיתָה, וְהַקַּנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁהַגְּנֵבָה וְהַגָּזֵל יִקָּרְאוּ בְּלִיעָה, מִלְּשׁוֹן ״חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ״ (איוב כ טו), ״וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו״ (ירמיהו נא מד). וְר״א (אבן עזרא על במדבר ד׳:כ׳) אָמַר כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כַּאֲשֶׁר יוּסַר פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְיִגָּלֶה הָאָרוֹן, רַק אַחֲרֵי כֵן כַּאֲשֶׁר יְכֻסֶּה יָבֹאוּ לָשֵׂאת אוֹתוֹ. וְיִהְיֶה כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר יוּסַר הַבִּנְיָן מֵעַל הָאָרוֹן שֶׁהוּא הַקֹּדֶשׁ, מִלְּשׁוֹן ״בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל״ (איכה ב ב), ״יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי״ (איוב י ח). וְהִנֵּה הַלְוִיִּם מֻזְהָרִים שֶׁלֹּא יִגְּעוּ אֶל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ, רַק בַּבַּדִּים יִשָּׂאֻהוּ, וְעוֹד יַזְהִירֵם שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּלָל הֲסָרַת הַבִּנְיָן בְּעוֹד שֶׁיּוֹרִיד אַהֲרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת, כְּעִנְיַן ״כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'״ (שמואל א ו יט). וְיָפֶה אָמַר. אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, טַעַם הַכָּתוּב כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת כְּבוֹד יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים שָׁם, הֻזְהֲרוּ הַלְוִיִּם שֶׁלֹּא יֶהֶרְסוּ לִרְאוֹת אֶת ה' עַד שֶׁיּוֹרִידוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַפָּרֹכֶת, כִּי אָז יִתְרָאֶה הַכָּבוֹד בְּחֶבְיוֹן עֻזּוֹ וְיָשׁוּב אֶל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְיִהְיֶה כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ כִּפְשׁוּטוֹ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

ולא יבואו. הקהתים אל אהל מועד לראות כבלע את הקדש והטעם כאשר יוסר בנינו יוסר מסך הפרכת ונגלה הארון ויש אומרים כי כבלע כמו ככסות והטעם כאשר יכסו הארון לשאת אותו וזה טעם קרוב מהראשון והנה שתים אזהרות שלא יגעו בקדש כי אם בבדים ישאוהו ולא יראו הקדש:

כבלע את הקדש - כשסותרין את ההיכל כבוד ה' נגלה ואם יראו ימותו. כמו שמצינו באנשי בית שמש כי ראו בארון ה'.

כבלע - כמו בלע ה'. ודרך אורחותיך בלעו. בלע כל ארמנותיה. ומאשריו מבולעים. וכן כתיב למעלה, שמשעה שהיו מתחילים לפרק את המשכן היו מתרחקים בני קהת, כדכתיב: ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו את פרכת המסך - וכל הפרשה עד: וכלה אהרן ובניו לכסות וגו' - ואחרי כן: יבאו בני קהת.

ולא יבאו לראות. באופן זה לא יבאו לראות כשהכהן מכסה את כלי הקדש כדי להקדים איש את חברו ולא ינהגו קלות ראש באופן שיתחייבו מיתה:

ולא יבאו לראות כבלע את הקדש. לשון כבלע הסרת דבר ובטולו, וכן (שם ג) ודרך אורחותיך בלעו.

וע"ד הפשט יאמר ולא יבאו לראות כאשר יוסר בנינו ויוסר מסך הפרוכת ואז יתגלה הארון שהוא קדש, וכאלו אמר ולא יבאו לראות את הקדש כבלע.

וע"ד הקבלה ולא יבאו לראות כבלע, כשהכבוד מתבלע וחוזר אל מקומו הראשון אל הקדש למעלה.

וידוע כי כל השנה היה הכבוד נשמט מן הענן לפני ולפנים לגמרי ומתגלה על הכפורת, זהו שכתוב (ויקרא ט״ז:ב׳) כי בענן אראה על הכפורת, לא אמר כי אראה בענן אבל אמר כי בענן אראה, כלומר אני בא בעמוד ענן ואחר כך אשמע מן הענן ואראה על הכפורת, וכבר הזכתי זה במקומו, ולפיכך לא היה רשות לכהן גדול ליכנס לשם כי אם פעם אחת בשנה ביוה"כ, ואף ביוה"כ אינו רשאי ליכנס לשם כי אם בקטורת, ולא שיכניס הקטרת עשוי, אלא שיעשנו לשם ויעלה תמרת עשנו שם ויהיה הכבוד נכסה מעיניו, וכענין שכתוב (שם) וכסה ענן הקטורת את הכפרת. וזהו שהזהיר את הלוים ולא יבאו לראות כשהכבוד מתבלע אל הקדש שהוא חביון עזו, וכענין שכתוב (חבקוק ג׳:ד׳) ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזו.

כבלע את הקדש לשון בלע ה׳ ולא חמל, פירש כשמפרקים את המשכן והארון נגלה אם יזונו עיניהם ממנו ימותו כמו שמצינו באנשי בית שמש בספר שמואל, וכן משמע שמתרחקין בשעה שהכהנים באין לפרקו שהרי כתיב ובא אהרן ובניו וכל הענין וכלה אהרן ובניו לכסות וגו׳ ואחרי כן יבואו בני קהת בגשתם אל הקדש הקדשים לפרק קרשיו אז יבאו אהרן ובניו ושמו אותם איש איש על עבודתו ועל משאו כדכתיב לעיל ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה וגו׳ היינו דכתיב לאלתר ולא יבאו לראות וגו'. [כבלע את הקדש מלשון כסוי]. שלימא סדרא דפרשת במדבר

ולא יבאו לראות כבלע. פי׳ כהרף עין. וכמו באכילה שהבולע בלי לעיסה אינו נהנה מאכילתו אלא רגע הבליעה. כך הרואה ואינו משביע עינו נקרא שהוא בולע. והזהיר הכתוב שלא יראו אפי׳ כבלע את הקודש:

ש וכן תרגם אונקלוס כד מכסן ית מני קודשא: חסלת פרשת במדבר