פרשת מסעי · במדבר פרק לד פסוק ב
במדבר לד, ב
צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי־אַתֶּם בָּאִים אֶל־הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ׃
גימטריה של הפסוק כולו: 5,725 · 21 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק לד13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · רשב"ם · ספורנו · רבנו בחיי · חזקוני · הרא"ש · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על במדבר לד, ב
זאת הארץ אשר תפל לכם וגו'. לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ, הצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב, לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות נוהגות:
תפל לכם. על שם שנתחלקה בגורל נקראת חלקה לשון נפילה ומדרש אגדה אומר על ידי שהפיל הקדוש ברוך הוא שריהם של שבע אמות מן השמים וכפתן לפני משה, אמר לו ראה אין בהם עוד כח:
תרגום אונקלוס לבמדבר לד, ב
פַּקֵד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי אַתּוּן עָאלִין לְאַרְעָא דִכְנָעַן דָא אַרְעָא דִי תִתְפְּלֵג לְכוֹן בְּאַחֲסָנָא אַרְעָא דִכְנַעַן לִתִחוּמָאָה
תרגום יונתן לבמדבר לד, ב
פַּקֵיד יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרוּם אַתּוּן עָלִין לְאַרְעָא דִכְנָעַן דָא אַרְעָא דְתִתְפְּלֵיג לְכוֹן בְּאַחְסָנָא אַרְעָא דִכְנַעַן בִּתְחוּמָהָא
רמב"ן על במדבר לד, ב
אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן – כְּמוֹ ״וְהַנְּבוּאָה עוֹדֵד הַנָּבִיא״ (דהי״ב טו, ח), וְהַטַּעַם אֶל הָאָרֶץ אֶרֶץ כְּנָעַן, לְשׁוֹן רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על במדבר ל״ד:ב׳). וְכֵן כָּתַב רַשִׁ״י (בראשית לא, יג). וְהֵבִיאוּ לְדִמְיוֹן ״אֵל בֵּית אֵל״, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי סוֹדוֹ (שם). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי בְּאֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, כִּי שֵׁם הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּנַעַן, כְּמוֹ מִצְרַיִם שֵׁם הָאָרֶץ כְּשֵׁם הָעָם, וְכֵן ״יוֹשְׁבֵי כְנָעַן״ (שמות טו, טו), וְכֵן ״כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב״ (צפניה ב, ה). וְהִנֵּה "אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן" כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם״ וְ״הַמֶּלֶךְ דָּוִד״ (מלכים א א, א) וְ״הָאִישׁ גַּבְרִיאֵל״ (דניאל ט, כא):
אבן עזרא על במדבר לד, ב
אל הארץ כנען. כמו והנבואה עודד הנביא הנבואה נבואת עודד הנביא והטעם אל הארץ. ארץ כנען:
רשב"ם על במדבר לד, ב
זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה - רבינו זקיני פירש וצייר תחומין ואף על פי כן אפרש בקוצר: כי תחלה פירש הכתוב גבול דרום ואחר כך גבול מערב, כי הים הגדול הוא גבול מערבי ואחר כך צפון ואח"כ מזרחי.
ספורנו על במדבר לד, ב
זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה. תפול לכם בגורל קודם שתכבשו כולה כי בגורל יאות לשון נפילה כמו ועל לבושי יפילו גורל וכן הפיל פור הוא הגורל ואמר זאת כי מה שכבשו חוץ לארץ לא הוצרך לחלק בגורל ובכן חלק משה את ארץ סיחון ועוג בלתי גורל כפי הנראה בספר יהושע וזה כי ארץ סיחון ועוג אין בה קדושת ארץ ישראל כאמרו ואף אם טמאה ארץ אחזתכם ולא היתה ראויה לגורל אשר ענינו ברוח הקדש:
רבנו בחיי על במדבר לד, ב
כי אתם באים אל הארץ כנען. כמו (דברי הימים ב ט״ו:ח׳) והנבואה עודד הנביא.
זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותיה. נקראת חלוקת הארץ נפילה על שנחלקה בגורל, שנאמר (במדבר כ״ו:נ״ה) אך בגורל יחלק את הארץ, וזה שהזכיר נפילה לשון הפלת גורל.
ובמדרש אשר תפול לכם, מלמד שהפיל הקב"ה שריהם של שבעה אומות מן השמים וכפתם לפני משה ואמר לו ראה שאין בהם עוד כח.
חזקוני על במדבר לד, ב
אל הארץ מקרא חסר הוא כאלו כתיב אל הארץ ארץ כנען דוגמת את בריתי שלום.
הרא"ש על במדבר לד, ב
צו את בני ישראל כי אתם באים אל הארץ כנען. ילמדנו רבינו עד שלא נכנסו לארץ כיצד היו מברכין על המזון. כך שנו רבותינו עד שלא נכנסו לארץ היו מברכין ברכה א' הזן את הכל ומשנכנסו היו מברכין על הארץ. משחרבה ירושלם הוסיפו בונה ירושלים ומשנקברו הרוגי ביתר הוסיפו הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה ואין לך חביב מכולם יותר מברכת הארץ והמזון שכך ארז"ל כל מי שלא הזכיר בברכת המזון ארץ וכו' ארץ חמדה ברית תורה וחיים ומזון לא י"ח אמר הקב"ה חביבה עלי א"י יותר מהכל למה שאני הוא שתרתי אותה וכה"א ביום ההוא נשאתי להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש אתה מוצא כשהרג יהושע אותם מלכים א"ר ינאי הכהן ס"ב מלכים היו ל"א מלכים ביריחו ול"א בימי סיסרא כשבא להלחם ביש' נהרגו אף הם עמו למה שהיו מתאוים מים מיש' ובקשו מסיסרא ואמרו בבקשה ממך נבוא עמך למלחמה כל מלך שהיה מבקש לילך את המלחמה היה משלח ושוכר מלכים שיעזרו אותו א"ל לסיסרא אין אנו מבקשין ממך כלום אלא נבא עמך בחנם שאנו מתאוים למלחמה של אותה העיר שנא' באו מלכים נלחמו להודיעך שאין חביבה מא"י א"ל הקב"ה למשה הארץ הזאת חביבה עלי שנאמר ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה עיני ה' אלהיך בה וישראל חביבין עלי שנא' כי מאהבת ה' אתכם אמר הקב"ה אני מכניס בני שחביבין עלי לארץ שחביבה עלי מנין ממה שקראו בענין כי אתם באים אל ארץ כנען אמר הקב"ה בעוה"ז ע"י עונות גלו ישראל משערי הארץ אבל לעת"ל אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך וכתי' ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה:
העמק דבר על במדבר לד, ב
צו את ב״י. לשון זרוז. באשר הנ״מ בין א״י לחו״ל הרבה בדיני תו״מ שלא יתרמו מזע״ז ועוד הרבה דינים. מש״ה נדרש לזרוז לדעת בצמצום עד כמה נמשכה קדושת א״י להלכותיה ולא יותר. וע׳ מש״כ בס׳ בראשית ב׳ ט״ז ובס׳ ויקרא ריש פ׳ צו:
אל הארץ כנען. הלשון אינו מדויק. וכבר נדחק הראב״ע. ונראה שבא המקרא ללמדנו דגבולות האלה הוא דוקא בביאה זו שביאתם אל ארץ כנען. אבל כאשר יבואו בשניה ובשלישית שלא תהיה א״י נקראת ארץ כנען. יהיו הגבולין בא״א:
מלבי"ם על במדבר לד, ב
זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה הנה מצאנו גמלים אחרים רחבים יותר מהגמלים שחשב פה, שבסוף פ' עקב אמר כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם, וכן בתחלת ספר יהושע, הרי גמל צפון מגיע עד נהר פרת רחוק הרבה מגמל צפון הנסמך פה עד הר ההר, ובסדר משפטים (כג לא) ושתי את גמלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר ועד הנהר, ומוכרח שהגמלים הנאמרים פה הוגבלו רק לעת עתה שהיה מספרם מעט ולא יכלו לנחול יותר וז"ש אשר תפול לכם בנחלה ר"ל עתה, ובפ' עקב ומשפטים דבר על עת שיתרבו יותר ויצטרכו להרחיב את גבולם כמ"ש בפ' משפטים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ושתי את גמלך מים סוף ומ' ר"ל בעתיד בעת שתפרה, ופה ציין גבול נגב ממזרח למערב מקצה ים המלח עד הים הגדול, וזה נזכר ג"כ בס' יהושע (סי' טו) שהיה גבול נגב של יהודה שנחל בדרומה של א"י [ובפרושי שם בארתי השנוים בלשון בין שם לכאן עיי"ש] והים הוא גבול מערב וגבול צפון ציין ממערב למזרח מן הר ההר עד חצר עינן, ונלכד בתוך חוט הגבול חמת וצדדה, ומן צדדה לחצר עינן נתרחב הגבול, וגבול מזרח מצפון לדרום הוא מחצר עינן עד קצה ים המלח ונלכד בתוך החוט שפם ורבלה וים כנרת והירדן. וגבולות אלה באו גם בספר יחזקאל (סי' מז) ולפי' המפרשים הגבולות הנאמרים שם על לעתיד הם עצמם הגבולות דפה ולפי פרושם יתקצר גבול א"י לעתיד, ואנכי בפירושי שם בארתי כי גמלות א"י יתרחבו לעתיד בכל הצדדים, שבצד דרום יירשו ארץ אדום ומואב ובני עמון שהם קיני וקנזי וקדמוני שהבטיח השם ית' לא"א, וילך הגבול מתמר עד מי מריבת קדש הוא מחצצן תמר עד עין משפט היא קדש, וגם ארץ סדום ועמורה יכנס בגמל א"י, ובצד צפון יתרחב במקצוע צפונית מערבית עד צפונה לצור וצדון, וילך למזרח אל צדדה דרך חתלון, ובמקצוע צפונית מזרחית יתרחב מחצר עינן עד דמשק ודמשק יכנס בגבול הארץ וכן יתוסף בצד מזרח, ואז יתקיים מ"ש השי"ת לא"א (בראשית ט״ו:י״ח) מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת, ובכל פרשה הזאת דייק וכפל מלת לכם, והיה לכם פאת נגב, ונסב לכם הגבול, וכן בכל מאמר עד שסיים זאת תהיה לכם הארץ, לרמז שהוא רק לפי שעה כי יתרחב הגמל בכל פעם כמו שהיה בימי דוד ושלמה ובימי הורדוס שאז התפשט מלכותם עד נהר פרת וכש לעתיד לבא:
שפתי חכמים על במדבר לד, ב
ר כלל זה נקוט בידך כל מקום שהזכיר רש"י לשון מיצר ר"ל הוא גבול פירוש הרצועה המקפת ארץ ישראל:
ש כמו הפיל פור הוא הגורל:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| צַו | צָוָה פועל | צ-ו-ה | 96 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| בְּנֵי | בֵּן שם עצם | 62 | |
| יִשְׂרָאֵל | יִשְׂרָאֵל שם פרטי | 541 | |
| וְאָמַרְתָּ | אָמַר פועל | א-מ-ר | 647 |
| אֲלֵהֶם | אֵל מילת יחס | 76 | |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| אַתֶּם | אַתָּה כינוי | א-ת-ה | 441 |
| בָּאִים | בּוֹא פועל | ב-ו-א | 53 |
| אֶל | אֵל מילת יחס | 31 | |
| הָאָרֶץ | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 296 |
| כְּנָעַן | כְּנַעַן שם פרטי | 190 | |
| זֹאת | זֹאת כינוי | 408 | |
| הָאָרֶץ | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 296 |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| תִּפֹּל | נָפַל פועל | נ-פ-ל | 510 |
| לָכֶם | — | 90 | |
| בְּנַחֲלָה | נַחֲלָה שם עצם | נ-ח-ל | 95 |
| אֶרֶץ | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 291 |
| כְּנַעַן | כְּנַעַן שם פרטי | 190 | |
| לִגְבֻלֹתֶיהָ | גְּבוּלָה שם עצם | ג-ב-ל | 480 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Numbers – רשב"ם על במדבר, דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- הרא"ש: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rosh on Torah – הדר זקנים, ליוורנו ת"ר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.