במדבר לד, יא

מקדם לעין. שם מקום והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:

וירד הגבל. כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:

ומחה על כתף. אל עבר ים כנרת קדמה — שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב, והגבול במזרח ים כנרת, ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של ארץ ישראל כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כולה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח, שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה:

וְיֵחוֹת תְּחוּמָא מִשְׁפָם לְרִבְלָה מִמַדְנַח לָעָיִן וְיֵחוֹת תְּחוּמָא וְיִמְטֵי עַל כֵּיף יַם גִנוֹסַר קִדוּמָא

וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא מִן אַפְמִיאָה לִדְפַנֵי מִן מַדְנַח לְעֵינְוָותָא וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא לִמְעָרַת סַנִיאָס וּמִמְעָרַת סַנִיאָס יֵיחוֹת תְּחוּמָא לְטַוָר תַּלְגָא וּמִטַוָר תַּלְגָא יֵיחוֹת תְּחוּמָא לְעֵינָן וּמֵעֵינָן יֵיחוֹת תְּחוּמָא וְיִסַב מֵישְׁרַיָא מֵישַׁר נַחֲלֵי אַרְנוֹנָא וְיֵיתֵי לְמַדְבְּרָא וְצִינֵי טַוָר פַּרְזְלָא מֵי מַצוּתָא אַבְּלוּ וּדְמוּכָא סְמִיךְ לִגְנִיסַת כְּרַךְ מַלְכוּתְהוֹן דֶאֱדוֹמָאֵי אַחֲסָנוּת שֵׁיבַט רְאוּבֵן וְגָד וּפַלְגוּת שֵׁיבַט מְנַשֶׁה וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא וְיַקִיף לִתְחוּם יַמָא דִגְנֵיסַר מִמַדִינְחָא

וְיֵחוֹת תְּחוּמָא לַאֲפַמְיָס לְדָפְנֵי מַדִינְחָא לְעַיְנוּתָא וְיֵחוֹת תְּחוּמָא וְיַמְטֵי סְמִיךְ לְיַמָא דְגִינוּסָר מִן מַעַרְבָא:

ומחה. כאשר אמרו קדמונינו תבירתא מגזרת ימחאו כף:

ומחה על כתף ים כנרת. מלשון (תהלים צח) ימחאו כף.

[על כתף ים כנרת אל גבול ים כנרת]

ים כנרת אינו נמשך לשום ים בעולם שהרי ישוב ארץ ישראל סובבו לכל רוח דוגמא מקוה מים שקורין לאומזנ״ט.