פרשת מטות · במדבר פרק לא פסוק יא
במדבר לא, יא
וַיִּקְחוּ אֶת־כָּל־הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל־הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה׃
גימטריה של הפסוק כולו: 1,699 · 9 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק לא8 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רבנו בחיי · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על במדבר לא, יא
ויקחו את כל השלל וגו'. מגיד שהיו כשרים וצדיקים ולא נחשדו על הגזל לשלוח יד בבזה שלא ברשות, שנאמר את כל השלל וגו', ועליהם מפורש בקבלה שניך כעדר הרחלים וגו', אף אנשי המלחמה שביך כלם צדיקים:
שלל. הן מטלטלין של מלבוש ותכשיטין:
בז. הוא בזת מטלטלין שאינם תכשיטין:
מלקוח. אדם ובהמה ובמקום שכתוב שבי אצל מלקוח, שבי באדם ומלקוח בבהמה:
תרגום אונקלוס לבמדבר לא, יא
וּנְסִיבוּ יָת כָּל עֲדָאָה וְיָת כָּל דְבַרְתָּא בֶּאֱנָשָׁא וּבִבְעִירָא
תרגום יונתן לבמדבר לא, יא
וּשְׁבוּ יַת כָּל עָדִיתָא וְיַת כָּל דְבַרְתָּא בְּאֵינָשָׁא וּבִבְעִירָא
אבן עזרא על במדבר לא, יא
ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח. שם כלל לאדם ולבהמה:
רבנו בחיי על במדבר לא, יא
ואת כל המלקוח באדם ובבהמה. כלומר המלקוח שהוא השבי של אדם ובהמה, ובמקום שכתוב שבי אצל מלקוח שבי באדם ומלקוח בבהמה.
העמק דבר על במדבר לא, יא
ואת כל המלקוח באדם. נקרא אדם ג״כ מלקוח. ובמקרא הסמוך כתב את השבי ואת המלקוח. היינו האדם נקרא שבי והבהמה מלקוח. ובמקרא כ״ו כתיב עוד באדם ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה. והענין דמשמעות מלקוח הוא כת״א דברתא. פי׳ מה שמנהיגים בע״כ. והשורש הוא לקח והמ״ם הוא במשקל משכן וכדומה. והנה בשעה שישבו עוד במדין הי׳ להם לחוש שמא יברחו השבי של האדם. ע״כ הושיבו אותם במאסר. ומש״ה נקראו שבי משא״כ הבהמה הלכו לדעת ישראל במקום שהובילום. מש״ה נקראו מלקוח. ובשעה שלקחו את השלל והוליכו למקום המחנה. נקראו גם האדם מלקוח. שהרי הוליכום לדעת ישראל המנהיגים. ובשעה שבאו אצל משה שוב הכניסו אותם לבית הסוהר עד שיראו מה לעשות עמם. מש״ה חזרו ונקראו שבי. ואת הבהמה מלקוח. ואחר שהרגו הגדולים שבהם. ולא נשתיירו כי אם הטף בנשים. שוב לא חשו שמא יברחו. ע״כ הלכו חפשי ונקראו מלקוח השבי. שהוציאום מהשבי והלכו אחר דעת המנהיגים:
מלבי"ם על במדבר לא, יא
וישבו ב"י את נשי מדין וגו' ויביאו אל משה וגו' את השבי ואת המלקוח יש הבדל בין שבי ומלקוח ושלל ובזה שבי ומלקוח לא שייך רק בבע"ח, ושלל ובזה שייך בכל דבר, וההבדל בין שבי למלקוח, שבי לא שייך רק באדם ומלקוח שייך בין באדם בין בבהמה, ושבי ומלקות הנאמר גבי אדם, יציין במלקוח שלוקחו לעצמו לעבד והשבי לקחו לארץ שביו ולפעמים לא יעבוד בו. כמ"ש בישעיה (סי' מח) על היוקח מגבור מלקוח עיי"ש. וההבדל בין שלל ובין בזה, ששלל נקרא כל הנשאר אחר נפל בעליהם במלחמה, ואחר שיבוזו את השלל או יחלקוהו ביניהם יאמר לבוז שלל, לקוח שלל, יחלק שלל וכדומה כמ"ש ישעיה (סי' ח' ובכ"מ), ובתחלה רצו לקחת הכל לעצמם והקדימו וישבו את נשי מדין ואת טפם, לבל יברחו, ואח"ז את כל בהמתם ואת כל חילם בזזו, שהבוזז הוא לקחת לעצמו, אבל אח"כ מיחו בם השרים והוצרכו להחזירו והחזירו תחלה את כל השלל של המטלטלין שכבר היו ברשותם ונקרא בו, ועתה נקרא בשם שלל, כי החזירוהו, ואח"ז החזירו את המלקוח באדם ובבהמה שג"כ כבר לקחוהו לרשותם וע"כ קראו בשם מלקוח, ועז"א בספרי עמ"ש ויקחו את כל השלל שלא נחשדו על הגזל, כי המטלטלין היו יכולים להעלים כמו שעשה עכן, ועתה יספר שהביאו אל משה, בזה הקדים את השבי של בני אדם וקראו שבי כי לא היה מלקוח, ואת המלקוח של הבהמות ואת השלל של המטלטלין, החשוב חשוב קודם, ומשה יצא לקראתם שהגם שהם היו צדיקים יראו פן ימצאו נערים שיפשטו יד בבזה שהוא הפקר:
שפתי חכמים על במדבר לא, יא
ד דלקמן פרש"י על יתר הבז אשר בזזו שהיה עודף על בז המטלטלין אשר בזזו עם הצבא איש לו שמשמע שנשארו בידם והמטלטלין של תכשיט לא נשארו בידם כי הביאום לה' כדכתיב ונקרב את קרבן ה' וגו' ועל כרחך צריך לומר דבז היינו מטלטלים שאינן של תכשיט. וכתב הרא"ם אבל לא ידעתי מנין לו זה כי יותר נכון הל"ל שהוא כולל כל המטלטלין בכלל מאחר שכלל כל הבזה לשנים את כל השלל ואת כל המלקוח. ונראה דרש"י גם כן סבירא ליה הא דכתיב את כל השלל שהוא כולל הכל בין של תכשיט ובין שאינו של תכשיט אך רש"י רצה לתרץ הקרא דפעם קורא אותו שלל ופעם קורא אותו בז ולמה לא כתיב ויהי המלקוח יתר השלל אשר שללו וגומר אלא על כרחך צריך לומר הכא דשלל הוא מלטלטלין של תכשיט ובזה הוא מטלטלין שאינו של תכשיט:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיִּקְחוּ | לָקַח פועל | ל-ק-ח | 130 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| כָּל | כֹּל שם עצם | כ-ל-ל | 50 |
| הַשָּׁלָל | שָׁלָל שם עצם | ש-ל-ל | 365 |
| וְאֵת | אֵת מילית | 407 | |
| כָּל | כֹּל שם עצם | כ-ל-ל | 50 |
| הַמַּלְקוֹחַ | מַלְקוֹחַ שם עצם | ל-ק-ח | 189 |
| בָּאָדָם | אָדָם שם עצם | א-ד-ם | 47 |
| וּבַבְּהֵמָה | בְּהֵמָה שם עצם | ב-ה-ם | 60 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.