במדבר לא, יב

וְאַיתִיוּ לְוָת משֶׁה וּלְוָת אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וּלְוָת כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת שִׁבְיָא וְיָת דְבַרְתָּא וְיָת עֲדָאָה לְמַשְׁרִיתָא לְמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב דִי עַל יַרְדְנָא דִירֵחוֹ

וְאַיְתִיאוּ לְוַת משֶׁה וּלְוַת אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וּלְוַת כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל יַת שִׁבְיָיתָא וְיַת דְבַרְתָּא וְיַת עָדִיתָא לְמַשְׁרִיתָא לְמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יַרְדְנָא דִירֵיחוֹ

השבי. פרט לאדם:

השלל. הם הבגדים:

את השבי - אדם.

ואת המלקוח - בהמות.

ואת השלל - מטלטלין.

ויביאו אל משה. מגיד חשיבותם שלא שלחו יד בבזה שלא ברשות, ועליהם נאמר בקבלה (שיר ה) שניך כעדר הרחלים אף אנשי המלחמה שבך כלם צדיקים.

אל ערבות מואב. פי׳ לא נכנסו למחנה ממש. אלא סמוך היינו לערבות מואב וגו׳ וע׳ מש״כ להלן נ״ג בענין השלל: