דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת פינחס · במדבר פרק כז פסוק יד

במדבר כז, יד

כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר־צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי־מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר־צִן׃

גימטריה של הפסוק כולו: 4,780 · 16 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק כז

8 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רבנו בחיי · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על במדבר כז, יד

הם מי מריבת קדש. הם לבדם אין בהם עון אחר דבר אחר הם שהמרו במרה, הם היו שהמרו בים סוף, הם עצמם שהמרו במדבר צין:

תרגום אונקלוס לבמדבר כז, יד

כְּמָא דִסָרֵיבְתּוּן עַל מֵימְרִי בְּמַדְבְּרָא דְצִן בְּמַצוּת כְּנִשְׁתָּא לְקַדָשׁוּתִי בְמַיָא לְעֵינֵיהוֹן אִנוּן מֵי מַצוּת רְקָם מַדְבְּרָא דְצִן

תרגום יונתן לבמדבר כז, יד

מְטוֹל דְסָרֵבְתּוּן עַל מֵימְרִי בְּמַדְבְּרָא דְצִין בְּמוֹי מַצוּת כְּנִישְׁתָּא לְקַדָשׁוּתִי בְּמַיָא לְמֶחֱמֵיהוֹן הִינוּן מֵי מַצוּת רְקַם בְּמַדְבְּרָא דְצִין

אבן עזרא על במדבר כז, יד

להקדישני. דבק עם מריתם והטעם כי מריתם להקדישני וזה הוא על אשר לא קדשתם כאשר פירש:

רבנו בחיי על במדבר כז, יד

הם מי מריבת קדש. זה יורה שלא חטאו משה ואהרן מעולם חטא אחר אלא זה, ועל זה אמר הם כלומר הם לבד ואין בהם עון אחר.

העמק דבר על במדבר כז, יד

להקדישני במים לעיניהם. ע׳ מש״כ לעיל כ׳ י״ג וכ״ד:

הם מי מריבת קדש. ואינם אותם המים של רפידים. אלא מים אחרים כמש״כ שם באורך:

מלבי"ם על במדבר כז, יד

כאשר הודיעהו שנית טעם הגזרה כי ישראל רבו אז אתו ובקשו אות שעל ידו יתברר להם שהוציא המים בדרך פלא ע"י ה' לא בתחבולה אנושית, וע"ז רצו שיוציא להם מסלע אחר כמ"ש חז"ל וכן אם היה מדבר אל הסלע הי' נתברר להם שהוא ע"י נס וז"ש במריבת העדה להקדישני ר"ל שהעדה רבו עמם וטענו שרוצים שיקדישני במים לעיניהם שיתברר להם שהוא נס ע"י ה', והוא לא עשה כן רק הכה את הסלע ועל ידי זה הם מי מריבת קדש, ר"ל נשאר הריב גם אח"כ כי אמרו שהוציא המים ע"י תחבולה וכמ"ש בארך בפ' חוקת:

שפתי חכמים על במדבר כז, יד

מ ר"ל עון של מי מריבה לבד היה בהן ולא עון אחר ולפי זה קאי על משה ועל אהרן:

נ ר"ל הם מי מריבה שהמרו במרה הם היו שהמרו כו'. ולפי זה קאי על ישראל. והוצרך לדבר אחר דלפירוש ראשון קשה הא כבר נאמר שלא היה בהם עון אחר. לכן פירש דבר אחר וקאי על ישראל ולפירוש של דבר אחר קשה מאי בעי הכא בעון ישראל לכך צריך לטעם ראשון:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
כַּאֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר521
מְרִיתֶםמָרָה פועלמ-ר-ר690
פִּיפֶּה שם עצם90
בְּמִדְבַּרמִדְבָּר שם עצםד-ב-ר248
צִןצִן שם פרטי140
בִּמְרִיבַתמְרִיבָה שם עצםר-י-ב654
הָעֵדָהעֵדָה שם עצםע-ו-ד84
לְהַקְדִּישֵׁנִיקָדַשׁ פועלק-ד-ש509
בַמַּיִםמַיִם שם עצם92
לְעֵינֵיהֶםעַיִן שם עצםע-י-ן215
הֵםהֵם כינוי45
מֵימַיִם שם עצם50
מְרִיבַתמְרִיבָה שם פרטיר-י-ב652
קָדֵשׁקָדֵשׁ שם פרטיק-ד-ש404
מִדְבַּרמִדְבָּר שם עצםד-ב-ר246
צִןצִן שם פרטי140
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.