במדבר כו, יג

לזרח. הוא צוחר, לשון צוהר אבל משפחת אהד בטלה, וכן חמשה משבט בנימין, שהרי בעשרה בנים ירד למצרים וכאן לא מנה אלא חמשה, וכן אצבון לגד, הרי שבע משפחות. ומצאתי בגמרא ירושלמית, שכשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להלחם בישראל ונתנו לב לחזור למצרים וחזרו לאחוריהם שמנה מסעות מהר ההר למוסרה, שנאמר (דברים י, ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת, וממוסרה עד הר ההר שמונה מסעות יש למפרע, אלא שחזרו לאחוריהם ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם, והרגו מהם שבע משפחות, ומבני לוי נפלו ארבע משפחות משפחת שמעי ועזיאלי, ומבני יצהר לא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי, והרביעית לא ידעתי מה היא. ורבי תנחומא דרש שמתו במגפה בדבר בלעם, אבל לפי החסרון שחסר משבט שמעון במנין זה ממנין הראשון שבמדבר סיני, נראה שכל עשרים וארבעה אלף נפלו משבטו של שמעון:

לְזֶרַח זַרְעִית זֶרַח לְשָׁאוּל זַרְעִית שָׁאוּל

לְזֶרַח גְנִיסַת זֶרַח לְשָׁאוּל גְנִיסַת שָׁאוּל

לְזֶרַח הוּא צוֹחַר (בראשית מו י) לְשׁוֹן צֹהַר, אֲבָל מִשְׁפַּחַת אֹהַד בָּטְלָה. וְכֵן חָמֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁהֲרֵי בַּעֲשָׂרָה בָּנִים יָרַד לְמִצְרַיִם (שם פסוק כא), וְכָאן לֹא מָנָה אֶלָּא חֲמִשָּׁה, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:י״ג). וְעוֹד כָּתַב (רש״י על במדבר כ״ו:כ״ד): כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם יוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וְהַנּוֹלָדִים מִשָּׁם וָאֵילָךְ לֹא נִקְרְאוּ מִשְׁפָּחוֹת, חוּץ מִמִּשְׁפְּחוֹת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה שֶׁנּוֹלְדוּ כֻּלָּם בְּמִצְרַיִם, וְאַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בֶלַע בֶּן בִּנְיָמִן. וּמָצָאתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל ר' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן שֶׁיָּרְדָה אִמָּן לְמִצְרַיִם כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מֵהֶן. וְאִם אַגָּדָה הִיא הֲרֵי טוֹב, וְאִם לָאו אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהָיוּ לְבֶלַע בָּנִים הַרְבֵּה, וּמִשְּׁנַיִם הַלָּלוּ אַרְדְּ וְנַעֲמָן יָצְתָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׁפָּחָה רַבָּה, וְנִקְרְאוּ תּוֹלְדוֹת שְׁאָר הַבָּנִים עַל שֵׁם בֶּלַע, וְתוֹלְדוֹת הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמָם. כָּל זֶה לָשׁוֹן הָרַב ז״ל. וַאֲנִי תָּמֵהַּ עָלָיו, שֶׁאֵין הַקֻּשְׁיָא בַּעֲבוּר שֶׁיִּמְנֶה הַכָּתוּב מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי לְעַצְמָהּ וּמִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי וּמִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי בָּנָיו לְעַצְמָן, כִּי זֶה הָיָה מִפְּנֵי הֱיוֹתָן לְמִשְׁפָּחוֹת כְּדִבְרֵי הָרַב, וְכֵן יַעֲשֶׂה בִּבְנֵי יְהוּדָה וּבִבְנֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְכֵן בִּבְנֵי אָשֵׁר. אֲבָל אִם נֹאמַר שֶׁנּוֹלְדוּ אַרְדְּ וְנַעֲמָן לְבֶלַע בֶּן בִּנְיָמִן אַחֲרֵי רִדְתּוֹ לְמִצְרַיִם, לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְהִמָּנוֹת כָּאן לְמִשְׁפָּחוֹת! וְאִם נַחְשֹׁב שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ קֹדֶם לָכֵן, יִהְיוּ יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים נֶפֶשׁ, כִּי אָז הָיוּ בְּנֵי בִנְיָמִן עֲשָׂרָה וְאֵלֶּה בְּנֵי בֶלַע שְׁנַיִם! עַל כֵּן דָּרַשׁ רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן שֶׁהָיְתָה אִמָּם מְעֻבֶּרֶת מֵהֶן וְלֹא יִמְנֶה אוֹתָם שָׁם, וְכָאן יַחְשְׁבֵם לְנוֹלָדִים. וְאִם אַגָּדָה הִיא, נִסְבֹּל הַדֹּחַק לְקַבְּלָהּ, וְנִצְטָרֵךְ עוֹד לוֹמַר כִּי יוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּיוֹם הִכָּנְסָם שָׁם, וּלְכָךְ יַזְכִּיר אוֹתָהּ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְאֵלֶּה נוֹלְדוּ אַחֲרֵי חֳדָשִׁים. וְאִם אֵינָהּ קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ, נִדְחֶה סְבָרָתוֹ זֹאת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. אֲבָל נוּכַל לוֹמַר כִּי אַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בִנְיָמִן מֵתוּ בְּלֹא בָּנִים, וּבֶלַע רָצָה לְהָקִים לְאֶחָיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל וְקָרָא שֵׁם בָּנָיו עַל שֵׁם אֶחָיו הַמֵּתִים. וְאוּלַי הָיָה יָבָם בִּנְשׁוֹתֵיהֶם, כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וְהָיוּ אַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בֶלַע לְרָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת לְהָקִים שֵׁם לְאַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בִנְיָמִן יוֹרְדֵי מִצְרַיִם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי נַעֲמָן וְאַרְדְּ אֲשֶׁר יִמְנֶה בִּבְנֵי בִנְיָמִין שָׁם בְּפָרָשַׁת ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת״ (בראשית מו כא), הֵם בְּנֵי בְּנוֹ הַבְּכוֹר בֶּלַע כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ כָּאן, וְכֵן יִמְנֶה אוֹתָם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א ח א-ה). וּמִנְהַג הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת בְּנֵי הַבָּנִים כְּבָנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר״ (בראשית כט ה), וְכָתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים ״בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם וְעוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמֶשֶׁךְ״ (א א יז), וְהִנֵּה אֵלֶּה אַרְבָּעָה הָאַחֲרוֹנִים בְּנֵי בָנָיו! וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בִּבְנֵי פֶרֶץ וּבִבְנֵי בְרִיעָה, אוּלַי נוֹלְדוּ עַל בִּרְכֵּי בִנְיָמִין וְיַחְשְׁבֵם לוֹ כְּדֶרֶךְ ״וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה״ (במדבר ג׳:א׳), אוֹ בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ בְּנֵי בִנְיָמִן רַבִּים שֶׁהָיוּ שְׁמֹנָה, טָפַל הַמִּעוּט לָרֹב. וְעַל דֶּרֶךְ הַסְּבָרָא יִתָּכֵן עוֹד שֶׁנֹּאמַר שֶׁלֹּא מָנָה הַכָּתוּב הַמִּשְׁפָּחוֹת לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם לְבַדָּם, כִּי גַּם הַנּוֹלָדִים בְּמִצְרַיִם מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ מָנָה לְמִשְׁפָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה. וְאֵין טַעַם לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּעֲבוּר הֱיוֹתָם בְּמִצְרַיִם, כִּי לְעֵת הַיְרִידָה רָאוּי שֶׁיִּמָּנוּ כֻּלָּם לְמִסְפָּר אֶחָד וְיַעֲשֶׂה מִשְׁפָּחוֹת מִשִּׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְכֵן יִמְנֵם הַכָּתוּב בְּכָל מָקוֹם בְּיוֹרְדֵי מִצְרַיִם ״בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה״ (דברים י כב). וְכֵן בְּנֵי בֶלַע אַחֲרֵי כֵן נוֹלְדוּ. אֲבָל הָעִנְיָן כִּי הָיָה הַמִּנְהָג בְּיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם רָאשֵׁי בָתֵּי אָבוֹת, יִתְיַחֲסוּ כָּל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ לְעוֹלָם אֶל הָאִישׁ הַהוּא וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ לִכְבוֹדוֹ, כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ גַם הַיּוֹם כָּל הַיִּשְׁמְעֵאלִים וְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בְּאַרְצוֹתָם לְהִקָּרֵא כֻּלָּם לְמִשְׁפָּחוֹת, אִבְּן עֶזְרָא, אִבְּן שׁוּשָׁן. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם״ (שמות ו יד), כִּי מֵעֵת אֲשֶׁר פָּרוּ וְרָבוּ בְּמִצְרַיִם הֶעֱמִידוּ לָהֶם רָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת לְהִתְיַחֵס עֲלֵיהֶן. וְאוּלַי הִתְחִילוּ הָעִנְיָן הַזֶּה בְּמִצְרַיִם שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִם וְיִהְיוּ נִכָּרִים וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיהֶם, ״שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל״, וַתְּהִי לְחֹק בְּיִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה הָיוּ אֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים כָּאן בְּמִצְרַיִם, אִישׁ אִישׁ לְרֹאשׁ לְבֵית אֲבוֹתָיו תִּתְיַחֵס הַמִּשְׁפָּחָה אֵלָיו. וּלְכָךְ יִמְנֶה בְּבֵית מָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי בְּנוֹ וּמִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי וְהַחֶלְקִי בָּנָיו וַאֲחֵיהֶם, וְכֵן בִּבְנֵי יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם, כִּי הַבָּנִים הָאֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים וַיִּהְיוּ לְרֹאשׁ. לֹא הָיָה זֶה בַּעֲבוּר הוֹלִידָם מִשְׁפָּחָה רַבָּה כְּדִבְרֵי הָרַב, כִּי כֻלָּם הוֹלִידוּ מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת כִּי פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, אֲבָל הָיָה זֶה לְכָבוֹד שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם רֹאשׁ. וְרֹב הַמִּשְׁפָּחוֹת בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם הָיוּ מִתְיַחֲסוֹת אֶל הַיּוֹרְדִים לְמִצְרַיִם שֶׁהֵם לָהֶם הָאָבוֹת הַנִּכְבָּדִים, וְהַשְּׁאָר עָשׂוּ לָהֶם מִן הַנּוֹלָדִים שָׁם בְּקָרוֹב רָאשֵׁי אָבוֹת. וְלָכֵן יִהְיוּ לָהֶם רֹב הַנִּזְכָּרִים כָּאן יוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וְהִנֵּה יִהְיֶה יִחוּס הַמִּשְׁפָּחוֹת הָאֵלֶּה לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם כִּי שָׁם תִּקְּנוּ אוֹתָם:

לזרח פרש״י אבל משפחת אהוד בטלה וכו׳ לפי הפשט לפי שלא העמיד משפחות לא הוזכר. ועוד פרש״י וכן אצבון לגד, חז״ק שהרי בסמוך פרש״י לאזני אומר אני שזו משפחת אצבון, וא״ת אם אזני הוא אצבון לא נדע איזו משפחה שביעית נפלה וי״ל שחסרה משפחת ישוה לאשר. ועוד פרש״י ומבני לוי נפלו ארבע משפחות משפחת שמעי עזיאלי ומבני יצהר לא נמנו כאן וכו'. כלומר גם משפחת היצהרי נפלה שהרי ממנה לא נמנה כאן אלא משפחת הקרחי ואין זה מנין הואיל ואינה אלא שליש המשפחה כדכתיב בפרשת וארא ובני יצהר קרח ונפג וזכרי, ועוד פרש״י והרביעית לא ידעתי מה היא כלומר לא ידעתי איזו משפחה רביעית מבני לוי שנפלה לפי שבפרשת במדבר מונה שמונה משפחות משפחת הלבני והשמעי והעמרמי והיצהרי החברוני והעזיאלי המחלי והמושי, וכאן בפרשת פנחס מונה חמש משפחות משפחת הלבני והחברוני המחלי והמושי והקרחי וקהת הוליד את עמרם היינו משפחת העמרמי, ומשפחת הקרחי אינה סכום משפחה כדאמרינן לעיל הרי שאין לך חסר כאן מבפרשת במדבר רק שלשה משפחות היינו מה שפרש״י והרביעית לא ידעתי מה היא, וא״ת מאחר שלא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי נמצא שחסרו ד׳ משפחות משבט לוי נפג זכרי שמעי ועוזיאל אלא י״ל לא נמנו לראשי משפחות למטה מבני בנים רק במנשה ואפרים שנולדו על ברכי יוסף ועל זה נאמר ומולדתך אשר הולדת אחריהם מה שאפרים ומנשה הולידו כבר לך יהיו לקרותם בתי אבות כמו בני יהודה ואשר ולכך נקראו הם ראשי משפחה כמו שפרש״י גבי לישוב. ד״א הואיל ונפג וזכרי היו מאב אחד לא חשיב להו אלא משפחה אחת ועוד פירש״י נראה שכל עשרים וארבעה אלף נפלו משבטו של שמעון. ראיה לדבריו יש שבט חסר כאן ממה שהוא בפרשת במדבר והפחותים אינם פחותים החומש אבל שבט שמעון חסר כאן מן המנין שבפרשת במדבר שבעה ושלשים אלף ומאה ומכאן אתה למד אותם כ״ד אלפים שמתו במגפה היו משבטו.

לשאול משפחת וגו׳. רבותינו זכרונם לברכה (במדבר רבה כא,ג) אמרו וזה לשונם: אמר רבי יוחנן חמשה שמות נקראו לו: זמרי וגו׳ שאול בן הכנענית וגו׳, וקשה לדברי המדרש ששאול האמור כאן הוא זמרי, למה מיחס ה׳ שמו על משפחתו המתכנית עליו, והלא אמרו זכרונם לברכה (יומא לח.) בפסוק ״ושם רשעים ירקב״ דלא מסקינן בשמייהו, עד כאן, ואין צריך לומר להחתימו בשמו יתברך. ולפי אחד מהדרכים שפרשנו בפסוק (במדבר כה:יד) ״אשר הכה את המדינית״ שלא הכה אלא בהיותה עמה ולא אחר כך, הוא מה שהצדיק ה׳ במאמרו כאן שהחתים שמו עליו. וכן משמע גם כן מדבריהם זכרונם לברכה (במדבר רבה כא:ג) שאמרו וזה לשונם: שאול – שהשאיל עצמו לעברה, וידוע הוא דין השאלה שחוזרת בעינה.

ה רצ"ל הא לא חשיב כאן אלא באי מצרים שנמנו בפרשת ויגש והתם כתיב ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית והכא מנה זרח והתם לא נמנה וגם אהד לא מנה כאן ומפרש דזרח דמנה כאן יש לומר היינו צוחר וצוחר לשון צוהר דה"א מתחלף בחי"ת וזרח גם כן הוא לשון אור אבל משפחת אהד על כרחך בטלה:

ו ואין להקשות והא רש"י עצמו מפרש לקמן לאזני אומר אני זו משפחת אצבון. יש לומר דהא דפירש הכא הוא על פי המדרש דז' משפחות בטלו אבל ליה לא סבירא ליה וזהו נמי שפרש"י לקמן דלא נקראת משפחה אלא אלו שירדו למצרים ואזני לא היה מיורדי מצרים ולמה חשב אותו דאין לומר דאזני הוא אצבון אין דמיון לאזני עם אצבון אלא על כרחך צריך לומר דמה שפירש רש"י וכן אצבון לגד הוא על פי מדרש ירושלמי דז' משפחות חסרים ולית ליה נמי למדרש ירושלמי דאין נקראת משפחה אלא מיורדי מצרים. ובזה יתורץ הצריך עיון של הרא"ם שכתב אך קשה והלא רש"י עצמו כתב אחר זה שכל המשפחות נקראו על שם יורדי מצרים והנולדים משם והלאה לא נקראו על שמם ואם כן איך מונה האזני והא אינו מבאי מצרים וצריך עיון עד כאן לשונו, ויש מפרשים וכן אצבון לגד כלומר אל תתמה על שינוי השם של זרח שהרי אצבון לגד משבט גד גם הוא נשתנה שמו. והא דכתב רש"י הרי ז' משפחות והא לא היו לפי זה אלא ששה משפחות יש לומר הרי שבע וכו' דנקט רש"י ר"ל על משפחת ישוה שהוא מבני אשר ומבני אשר לא נמנה כאן אלא ישוי ובפרשת ויגש כתיב ישוה וישוי וזהו שפרש"י שבע משפחות:

ז ואם תאמר והא לעיל בפרשת חקת פירש שבע מסעות ויש לומר דלעיל חשיב מהר ההר ואילך ולא הר ההר בכלל:

ח כלומר דליצהר היו ג' בנים קרח ונפג וזכרי ולא מנה כאן כי אם משפחת הקרחי ונפג וזכרי בטלו והואיל ובטל הרוב כאלו בטלו כלן נמצא מבני לוי נפלו ג' משפחות שמעי ועזיאלי ויצהרי:

ט יש מקשים דלמא ד' משפחות שחסרו הם שמעי ועזיאלי ונפג וזכרי שהם בני יצהר יש לומר דמשפחות הלוי אינן אלא אותן ח' האמורות בפרשת במדבר ולא נמנו שם נפג וזכרי. וקרחי דחשיב כאן הוא במקום היצהרי. רא"ם:

י פירוש הז' משפחות דוקא ולא תאמר שהלוים נמי היו בדבר בלעם שלא מצינו שהלוים חטאו בדבר בלעם:

כ דבמדבר סיני היו פקודיהם חמשים ותשעה אלף וג' מאות וכאן לא נמנו כי אם כ"ב אלף ומאתים נמצאו חסרים ל"ז אלף ומאה:

ל כלומר הכ"ד אלף שמתו בדבר בלעם כלם נפלו משבטו של שמעון הואיל ומצאנו דשבטו של שמעון חטאו יותר משאר שבטים שהרי הנשיא של שמעון חטא: