במדבר כד, יג

לעבר את פי ה'. כאן לא נאמר אלהי, כמו שנאמר בראשונה, לפי שידע שנבאש בהקדוש ברוך הוא ונטרד:

אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֵי בֵיתֵיהּ כְּסַף וּדְהַב לֵית לִי רְשׁוּ לְמֶעֱבַּר עַל גְזֵירַת מֵימְרָא דַיְיָ לְמֶעֱבַּד טַבְתָּא אוֹ בִּישְׁתָּא מֵרְעוּתִי דִי יְמַלֵל יְיָ יָתֵיהּ אֲמַלֵיל

אִם יִתֵּן לִי בָלָק מִן יְקָרָא מְלא קוּרְטוֹר דִילֵיהּ כְּסַף וּדְהַב לֵית לִי רְשׁוּ לְמֶעֱבַר עַל גְזֵירֵת מֵימַר דַיְיָ לְמֶעֱבַד טַבְתָא אוֹ בִישְׁתָא מִן רְעוּתִי מַה דִי מַלֵיל יְיָ יָתֵיהּ אֲמַלֵיל

אם יתן לי בלק וגו׳. היינו בשליחות השניה שהודיעו שקרא אותו אליו אמר לא אוכל לעשות קטנה או גדולה. ובזה הלשון נכלל ג״כ טובה או רעה. שקללה הוא בטבעו ונקל לו מש״ה היא קטנה משא״כ טובה הוא גדולה משום שכבד ממנו: