במדבר כב, לט

קרית חצות. עיר מלאה שוקים אנשים ונשים וטף בחוצותיה, לומר ראה ורחם שלא יעקרו אלו:

וַאֲזַל בִּלְעָם עִם בָּלָק וַאֲתוֹ לְקִרְיַת מְחוֹזוֹהִי

וַאֲזַל בִּלְעָם עִם בָּלָק וְאָתוּן לְקַרְתָּא דְמַקְפַן שׁוּרִין לְפַּלְטִיוַון קַרְתָּא רַבְּתָא הִיא קַרְתָּא דְסִיחוֹן הִיא בִּירוֹשָׁא

קרית חצות. שם מדינה:

וילך בלעם וגו׳. נתכון לומר שלא נהג בו כבוד, אלא שקדם והלך בלק והוא הלך אחריו, ולזה לא אמר ״וילכו בלק ובלעם״. ואפשר כי לפי ששמע בלק מאמר בלעם שאינו יכול לעשות דבר, פנה אליו ערף והלך לו, אלא שבלעם נטפל לו מאחוריו והלך עמו, והוא אמרו וילך בלעם עם בלק.

וילך בלעם. מעיר שבקצה הגבול:

ויבאו קרית חצות. היא עיר המלוכה וכבודו.