במדבר כב, כד

במשעול. כתרגומו בשביל וכן (מ"א כ, י) אם ישפק עפר שומרון לשעלים. עפר הנדבק בכפות הרגלים בהלוכן, וכן (ישעיה מ, יב) מי מדד בשעלו מים, ברגליו ובהלוכו:

גדר מזה וגדר מזה. סתם גדר של אבנים הוא:

וְקָם מַלְאָכָא דַיְיָ בִּשְׁבִיל כַּרְמַיָא אַתְרָא דְגָדֵירָא מִכָּא וְגָדֵירָא מִכָּא

וְקָם מַלְאָכָא דַיְיָ בְּדוֹחֲקָא דְמִיצַע בֵּינֵי כְרָמַיָא אֲתַר דְאָקִים יַעֲקב וְלָבָן אוֹגַר וְקָמָא מִצִטְרָא מִיכָּא וְשָכוּתָא מִצִיטְרָא מִיכָּא וְקַיְימוּ דְלָא לְמֵעִיבַר דֵין תְּחוּם דֵין לְבִישָׁא

וְקָם מַלְאָכָא דַיְיָ בְּאֶמְצַע כְּרָמַיָא סַגְיָא מִן דֵין וְסַגְיָא מִן דֵין סִטְרָא:

במשעול הכרמים. פירושו כפי מקומו כדברי המתרגם ארמית כי אין ריע לו:

גדר מזה וגדר מזה יש מפרשים אותו הגדר הוא הגל שהיה עד בין יעקב ללבן הארמי ואמרינן הוא בלעם הוא לבן הוא כושן רשעתיים. והוא הלך עכשיו ועבר על הגל לרעה לישראל לקללם לכך בא הגל שהיה עד ביניהם להזיקו כדכתיב ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר הוא הגל הוא הגדר ועל זה נעשה חגר שנאמר וילך שפי.

גדר מזה וגדר מזה פרש"י סתם גדר של אבנים הוא וזה אינו כן שסתם קיר הוא מעפר ואמר ותלחץ אל הקיר אבל כוונת המדרש שאלו שני גדרים הם גלי אבנים שהקימו יעקב ולבן לשלא יעברו לרעה זה לזה ובלעם היה מזרע לבן הארמי וכמו שאמר מן ארם ינחני בלק ואז"ל אמר בלעם כמה טפש בלק שטלטלני ממקומי כדי לקלל העם הנקרא חלק ה' ואלמלא הם לא באנו לעולם שבזכות אברהם בא בלק מלך מואב מזרע לוט שנא' ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה ובזכות יעקב באתי אני שלא היו ללבן בנים מתחלה אלא בנות שרחל רועה ומשהלך יעקב אצלו זכה לבנים שנאמר וישמע את דברי בני לבן וכן לבן אמר נחשתי ויברכני ה' בגללך ואתה אומר לי לקללם נמצינו שנינו כפויי טובה ע"כ הרי שבלעם מזרע לבן ובלעם בא לעבור הברית שאמר ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבור אלי את הגל הזה לרעה ובלעם היה עובר הברית ולכן ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר כענין חולדה ובור שלקה בעדיו שנא' יד העדים תהיה בו בראשונה וכן בלעם לקה בעדיו ונעשה חגר שנא' וילך שפי כלומר צולע כדאמרינן בוקא דאטמא דשף מדוכתיה וכן קוראים לו חז"ל בלעם חגירא:

ויעמוד וגו׳. המלאך עבר מפניה. וגם היא הלכה בדרך. אבל באשר לא היה דרך המלך. כלתה אחר כך והגיע הילוכו במשעול הכרמים. ושם עמד המלאך שנית:

צ מדכתיב בסמוך ותלחץ אל הקיר בה"א הידיעה משמע הגדר שהוזכר לפניו כן פירש הרא"ם וכל קיר של אבנים הוא דבפרשת מצורע כתיב והנה הנגע בקירות הבית וכתיב אחריו וחלצו את האבנים משמע דקיר הוא של אבנים וקיר דהכא קאי אגדר דלעיל (בבא קמא כט):