במדבר כא, יד

על כן יאמר. על חניה זו ונסים שנעשו בה יאמר בספר מלחמות ה', כשמספרים נסים שנעשו לאבותינו יספרו את והב וגו':

את והב. כמו את יהב, כמו שיאמר מן יעד ועד, כן יאמר מן יהב והב והוי"ו יסוד הוא, כלומר את אשר יהב להם הרבה נסים בים סוף:

ואת הנחלים ארנון. כשם שמספרים בנסי ים סוף, כך יש לספר בנסי נחלי ארנון, שאף כאן נעשו נסים גדולים ומה הם הנסים:

עַל כֵּן יִתְאַמַר בְּסִפְרָא קְרָבִין דַעֲבַד יְיָ עַל יַמָא דְסוּף וּגְבוּרָן דְעַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן

עַל כֵּן יִּתְאַמַר בְּסֵפֶר אוֹרַיְיתָא דְתַמָן כְּתִיבִין קְרָבַיָא דַיְיָ אֶת וָהֵב דַהֲווֹן בְּעִלְעוּלָא דִסְגִירוּתָא וּטְרִידוּן בְּסוֹף מַשְׁרִיתָא הִינוּן בִּשְרוּ יַת יִשְרָאֵל דֶאֱדוֹם וּמוֹאָב אִיטְמָרוּ בֵּינֵי טַוְרַיָא לְמִכְמַן וּלְשֵׁיצָאָה עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל וּמָארֵי עַלְמָא רָמַז לְטַוְרַיָא וְקָרִיבוּ דֵין לְדֵין וּמִיתוּ וַאֲרַמְהוֹן הֲוָה נְגִיד בְּנַחֲלָא סְמִיךְ לְאַרְנוֹן

בְּגִין כְּדֵין יִתְאַמַר בְּסֵפֶר אוֹרַיְיתָא דַיְיָ דִמְתִיל בְּסֵפֶר קְרָבַיָא נִיסַיָא וּגְבוּרְתָּא דְעָבַד יְיָ לְעַמֵיהּ בְּגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל כַּד הֲווֹ קַיְימִין עַל יַמָא דְסוּף כֵּן עָבַד עִמְהוֹן כַּד הֲווֹ עָבְרִין יַת נַחֲלֵי אַרְנוֹנָא:

וְדֶרֶךְ הַפְּשָׁט בְּ"סֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה'", שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הָהֵם אֲנָשִׁים חֲכָמִים כּוֹתְבִים סֵפֶר הַמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת, כִּי כֵן בְּכָל הַדּוֹרוֹת. וּבַעֲלֵי הַסְּפָרִים הָיוּ נִקְרָאִים מוֹשְׁלִים, שֶׁנּוֹשְׂאִים בָּהֶם מְשָׁלִים וּמְלִיצוֹת, וְהַנִּצְחוֹנוֹת הַנִּפְלָאִים בְּעֵינֵיהֶם מְיַחֲסִים הַמִּלְחָמוֹת הָהֵם לַה', כִּי לוֹ הֵמָּה בֶּאֱמֶת. וְהִנֵּה גְּבוּרַת סִיחוֹן בְּמוֹאָב הָיְתָה נִפְלֵאת בְּעֵינֵיהֶם, וּכְתָבוּהָ בְּסֵפֶר וְאָמְרוּ בָּהּ מְלִיצוֹת "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" וְגוֹ', וְנָשְׂאוּ בָהּ מָשָׁל: ״בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן״ וְגוֹ' (במדבר כ״א:כ״ז). וְשֵׁם עִיר אַחַת מִן הֶעָרִים שֶׁהָיוּ לְמוֹאָב "וָהֵב", וְ"אֶשֶׁד הַנְּחָלִים" - מִדְרוֹן הַנַּחַל, שֶׁהַנְּחָלִים נִגָּרִים וְנִמְשָׁכִים מִן אַשְׁדוֹת הַפִּסְגָּה (דברים ג יז), וְכֵן ״הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת״ (יהושע י מ). "בְּסוּפָה" מִן ״בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה״ (נחום א ג). וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר לָכַד סִיחוֹן עָרֵי מוֹאָב, כָּתְבוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּסֵפֶר שֶׁקָּרְאוּ "מִלְחֲמוֹת ה'": ״אֶת וָהֵב בְּסוּפָה״, אוֹ שֶׁכָּתְבוּ: נִלְחַם ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אֲשֶׁר לְאַרְנוֹן, וְשֶׁפֶךְ הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְמוֹשַׁב עָר וְנִשְׁעַן הָאֶשֶׁד לִגְבוּל מוֹאָב, הַכֹּל הִשְׁמִיד ה' בְּסוּפָה וּבִסְעָרָה, כִּי בָא עֲלֵיהֶם סִיחוֹן פִּתְאוֹם, פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה. וְכֵן אָמְרוּ: ״כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחוֹן״ וְגוֹ' (במדבר כ״א:כ״ח). וְהִנֵּה הַכָּתוּב מֵבִיא רְאָיָה מִסֵּפֶר הַמִּלְחָמוֹת כִּי אַרְנוֹן הוּא גְּבוּל מוֹאָב, וְאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל, וְהַנְּחָלִים וְכָל הָאֲשֵׁדוֹת עַד אַרְנוֹן מֻתָּרִין לָהֶם, כִּי סִיחוֹן לָקַח מִמֶּלֶךְ מוֹאָב כָּל אַרְצוֹ עַד אַרְנוֹן, וְלֹא אַרְנוֹן בִּכְלָל, וְנִשְׁאַר אַרְנוֹן לְמוֹאָב וְהוּא יִגְבֹּל בּוֹ, כְּדִכְתִיב: ״וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנוֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבוּל״ (דברים ג טז). וְכֵן אָמַר יִפְתָּח: ״וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן וְלֹא בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב״ (שופטים יא יח):

בספר מלחמת ה'. ספר היה בפני עצמו ושם כתוב מלחמות ה' בעבור יריאיו ויתכן שהיה מימות אברהם כי ספרים רבים אבדו ואינם נמצאים אצלנו כדברי נתן ועדו ודברי הימים למלכי ישראל ושירות שלמה ומשליו:

את והב בסופה. מלחמות היו בימים הקדמונים במקומות הנזכרים ושם והב איננו לשון הקדש וכן ופסי ושתי ויזתא גם ושני או פירוש ושני הוי"ו לחבור וכל זה למה שלא נמצא וי"ו שרש בראש המלה רק מלת ווי העמודים רק תמצא תחת יו"ד כמו ולד ופירוש המתרגם ארמי ידוע:

על כן יאמר - על אלו המסעות שחזרו לאחוריהם והקיפו את ארץ אדום, כדכתיב: ונסב את הר שעיר ימים רבים - וחזרו עד שפגעו בבאר שכתוב למעלה, אז יֵאָמֵר בספירת דברים ששיבחו להקדוש ברוך הוא והזכירו נסי ים סוף ונסים שנעשו בנחל ארנון ובאר וגם - אז ישיר ישראל - בראותם עתה את הבאר, כי מתחלה לא אמרו שירה עליו, לפי שאז נענשו עליה משה ואהרן.

את והב - את יהב של הקדוש ברוך הוא. כמו: השלך על ה' יהבך. וכמו מן יהיה, מה הוה לאדם. מן יקושתי לך וגם נלכדת בבל. פן תוקש בו. למען תורא, וי"ו תחת יו"ד. כן והב מן יהב.

בספר מלחמות ה' את והב בסופה. יסופר לה' לדור עם שאר מלחמותיו:

את והב בסופה ואת הנחלים ארנון. הנה אותו החלק מארנון אשר עברו בו ישראל בשלום ולא התקומם סיחון אז את והב נתן להם בסופה ואת הנחלים שהעמיד האל יתברך אז רוח סערה ומשפך נחלים רבים שמנעו את סיחון מלבוא להתקומם:

על כן. על שנצח סיחון את מואב יאמר בס' מלחמות ה' כמו בדברי הימים שכותבין בו מלחמות שבין אומה לאומה והנצוח שהקב"ה נותן לאומה כנגד חברתה וכתוב בו ענין מלך מואב:

את והב בסופה. את והב תיבה אחת והיא כמו בהתודע יוסף שמתפרש כמו באתודע והכי נמי את והב כמו אתיהב למלך מואב בסופה ובסערה שהיא נצוח שנלקחה ארצו עד הנחל:

את והב בסופה כמו יהב וכן הוה גביר כמו היה גביר פי' אשר ניתן לנו בסופה כלומר במהירות כמו כעבור סופה שבמהרה לקנו הון רב וזהו שכתוב במלחמות ה' דכתיב רק הבהמה ושלל הערים בזזנו לנו:

בסופה ב' ואת והב בסופה, ואידך בסופה ובשערה דרכו, זהו שתרגם אונקלוס בסופה כשיזכירו נסים של ים סוף דכתיב ה' בסופה וגו' וסופיה דקרא גוער בים סוף ויבשהו והכא נמי איירי ביבושת ים סוף:

על כן יאמר בספר מלחמות ה'. על חניה זו ונסים שנעשו בה. בספר מלחמות ה' ספר היה בפני עצמו וכתוב שם מלחמות ה' בעבור יראיו. ויתכן שהיה מימות אברהם, כי ספרים רבים אבדו ממנו בגלות ואינם נמצאים אצלנו, כדברי נתן ועידו ודברי הימים למלכי ישראל ושירות שלמה ומשליו, כך פירש הרב ר'אברהם ז"ל.

על כן בשביל הגבולים שהוזהרו עליהם ישראל. יאמר בספר מלחמת ה'. כמה ספרים אבודים ממנו ואינם מצויים אצלנו כגון דברי הימים למלכי ישראל ושירות שלמה ומשליו וכמו כן היה להם ס׳ מלחמות ה׳ שהיו כותבים בו שמות הגבולים שהלכו שנאסרו להתגרות בהם וקרי להו מלחמות ה׳ דוגמא שאמרה אביגיל לדוד כי מלחמות ה׳ אד׳ נלחם וגו׳ יאמר המ״ם בפתח.

את והב בסופה והב שם מקום בסוף גבולה של ארץ מואב שהלכו בו ישראל כמו בסופה מלאפום מתחלף בשורק דוגמא מול סוף מול הגלגל ותקח צפורה צור הביטו אל צור חוצבתם כיום אתמול כי ערוך מאתמול.

על כן. [שנצח סיחון את מלך מואב:

יאמר בספר מלחמת ה'. ספר היה כמו דברי הימים שהיו כותבים בו מלחמות שבין אומה לאומה, והנצחון שהק' היה עושה לאומה על חברתה, וכתוב בו לענין מלך מואב:

את והב בסופה. אתוהב תיבה אחת היא והוא כמו "בהתודע יוסף אל אחיו" שהוא מן ידע וכמו כן אתוהב כמו אתיהב כמו "כי לא נתן להם נחלה" דמתרגמ' ארי לא יתיהיב כלומר ניתן מלך מואב בסופה וסערה שהיה נצוח:

ואת הנחלים ארנון. ועם הנחלים היה נצוח שלקח' כל ארצו עד הנחל]:

על כן יאמר וגו׳. רז״ל דרשו שתי דרשות בכתוב: א׳ (קידושין ל:) שהכתוב מדבר במלחמתה של תורה שהיא מלחמת ה׳, שהגם שנעשים שונאים זה לזה בהלכה נעשים אוהבים לבסוף, והוא מאמר את והב בסופה. ב׳ (ברכות נד.) כי שני אנשים מצורעים היו בישראל, אחד שמו ״את״ ואחד שמו ״והב״, והיו מהלכים בסוף המחנה לצד היותם מצורעים, והיו מודיעים הנס שהיו עושים פגיעת ההרים וכו׳, עד כאן.

ונראה לפרש הכתוב בדרך פשט, כי כיון שהזכיר ארנון גבול מואב ואמר עליה כי ארנון גבול מואב, פרוש ואין להם בו לישראל חלק, לזה גמר אומר על כן יאמר בספר, פרוש בספר אשר לפני ה׳ בענין המלחמות אשר ינחיל לעמים ומוציא מזה ונותן לזה, ושם גם כן יאמר אשר ינחיל ה׳ את ישראל מהאמות כאשר הבטיח להאבות, ואמר יאמר כי שם בספר יאמר על גבול זה שיתנו לישראל בסופה, ולא בזמן ההוא אלא בבא משיחנו אז ינחילנו ה׳ מואב וגבולו שהוא אחד מהשלשה הנשארים לנו לנחול אותם שהם הקיני והקנזי והקדמוני (בראשית טו:יט).

ופרוש תיבת והב מתפרש בשתי דרכים: האחת לשון אהבה, על זה הדרך כי ה׳ אהב לתתה בסוף ולא עתה, או לשון נתינה על דרך (דניאל ב:כא) ״יהב חכמתא לחכימין״. ומצינו שהכתוב ידבר לפעמים תיבה בלשון תרגום, כמו (בראשית כא:ז) ״מי מלל לאברהם״, ״ואתה מרבבות קדש״ (דברים לג:ב).

ואמרו ואת הנחלים וגו׳, פרוש, בא לסדר הגבול של מואב שכתוב בספר מלחמות ה׳ שעתיד ה׳ לתת לנו, ואמר ״ואת הנחלים״ של ארנון גם כן בכלל הנתן לישראל, גם אשד הנחלים אשר נטה וגו׳:

בספר מלחמות ה׳. אשר נלחמו ישראל ראשית מלחמתם בכבוש הארץ עם סיחון:

את והב בסופה. עיר הראשונה שנכנסו לתוכה ברעש מלחמה נקראת והב וזהו בסופה ברעש מלחמה:

ואת הנחלים ארנון. בהליכתם בצפון עד עה״י ופגשו בנחל ראשון ששתו ממנו ברשות עצמם היתה ארנון שהיה מפסיק בין מואב בין סיחון שנעשה אח״כ לכיבוש ישראל:

על כן יאמר בספר מלחמות ה' נראה פירושו מפני שישראל לא היה להם רשות לקחת מארץ מואב מאומה רק המקומות שכבש סיחון שעמון ומואב טהרו בסיחון ובכ"ז היו מקומות אצל הגבול שלא נתברר היטב למי הם שייכים והקב"ה נתנם במתנה לישראל [שכן תמצא (דברים ב׳:ה׳) שאצל בני עשו אמר לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל ואצל מואב אמר לא אתן לך מארצו ירושה ולא אמר עד מדרך כף רגל], וחשב פה אלה המקומות שנתנו להם ממואב ונכתבו בספר מלחמות ה' שהם שייכים לישראל, והם: (א) את והב. הוא המקום שקרא (בפסוק י"ח) בשם מתנה, שתרגום של נתן הוא והב והוי"ו והיו"ד מתחלפים שנתן להם את המקום שנקרא והב או מתנה, בסופה ר"ל שעומדת בסוף הגבול שבין מואב ואמורי ונקרא מתנה והב ע"ש שניתנה להם במתנה, (ב) ואת הנחלים של ארנון שהיה ספק על הנחל למי שייך והיתה עיר בנחל ונתנה לישראל כמ"ש (דברים ב' לו) מערער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בנחל, ושם (ג' ט"ז) ועד נחל ארנון תוך הנחל וגבול:

ר פירוש על הנסים שנעשו בחנייה זו. ופירוש בספר סיפור דברים ופירוש והב יהב שפירושו נתן. ופירוש בסופה ים סוף ופירוש ואת הנחלים נסי נחלים. ופירוש ארנון של ארנון. ופירוש ואשד שפך. ופירוש ואשד הנחלים הוא ביאור על ואת הנחלים ארנון. ופירוש אשר נטה וגומר שההר של ער נעתק ממקומו: