במדבר כא, יא

בעיי העברים. לא ידעתי למה נקרא שמם עיים ועי לשון חרבה הוא דבר הטאוט במטאטא, והעי"ן בו יסוד לבדה והוא מלשון יעים, (ישעיה כח, יז) ויעה ברד:

העברים. דרך מעבר העוברים שם את הר נבו אל ארץ כנען, שהוא מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמורי:

על פני מואב ממזרח השמש. במזרחה של ארץ מואב:

וּנְטָלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִמְגִיזַת עֲבָרָאֵי בְּמַדְבְּרָא דִי עַל אַפֵּי מוֹאָב מִמַדְנַח שִׁמְשָׁא

וּנְטָלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בְּמֵשְׁרֵי מְגִזְתָא בְּמַדְבְּרָא אָתַר דִמְכֻוָן עַל אַנְפֵּי מוֹאָב מִמַדְנַח שִׁמְשָׁא

בעיי העברים - לשון ארץ חריבה. כמו: וירושלים עיים תהיה - לעי השדה.

ויסעו מאבת כאן הפכו פניהם לצפון והמקרא מוכיח שהרי בחנייה זו כתיב אשר על פני מואב ממזרח השמש.

ויחנו בעיי העברים פרש״י דרך מעבר העוברים שם דרך הר נבו אל ארץ כנען. חז״ק לפי הנראה אין הר נבו מכוון שם עד אחר ג׳ חניות כמו שמפורש בפרשת מסעי, ומה שפרש״י עוד שהר נבו מפסיק בין מואב ובין אמוריים שמא כך היה קודם שנלחם סיחון במלך מואב הראשון אבל כשנלחם עמו לקח את כל ארצו מידו מהר נבו עד ארנון. בעיי העברים כמו באיי אל״ף מתחלפת בעי״ן.

ויסעו מאבת הנה הלכו כל דרומו של אדום ושל טואב עד שבאו לעיי העברים במזרחה של מואב:

ע ר"ל לא ידעתי למה נקרא מקום ההוא עיי העברים אבל פירוש של עיי ידע כדמסיק:

פ פירוש מכבד במכבדת מפני שהוא לשון יעים שגורף בו את הדשן:

צ ר"ל דלשון העברים משמע במקום ההוא עוברים למקום אחר ולאיזה מקום היו עוברים מאותו מקום ומפרש דרך העוברים שם אל הר נבו וכו' דבפרשת האזינו גם כן כתיב העברים הזה הר נבו: