במדבר יח, ל

בהרימכם את חלבו ממנו. לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו:

ונחשב. המותר ללוים חלין גמורין:

כתבואת גרן. לישראל, שלא תאמר הואיל וקראו הכתוב תרומה שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, יכול יהא כלו אסור, תלמוד לומר ונחשב ללוים כתבואת גרן, מה של ישראל חלין, אף של לוי חלין:

וְתֵימַר לְהוֹן בְּאַפְרָשׁוּתְכוֹן יָת שׁוּפְרֵיהּ מִנֵיהּ וְיִתְחַשֵׁב לְלֵּוָאֵי כַּעֲלָלַת אִדְרָא וְכַעֲלָלַת מַעֲצַרְתָּא

וְתֵימַר לְהוֹן לְכַהֲנַיָא בְּאַפְרָשׁוּתְכוֹן יַת שְׁפַר טוּבֵיהּ מִינֵיהּ וּבֵיהּ וְיִתְחַשֵׁב לְלֵיוָאֵי הֵי כְּאַפְרָשׁוּת עִבּוּרָא מִן גוֹ אִידְרָא וְהֵי כְּאַפְרָשׁוּת חַמְרָא מִגוֹ מַעֲצַרְתָּא

וטעם בהרימכם את חלבו. וכבר הזכיר הכתוב זה לדבק אחריו ואכלתם אותו והטעם שהוא אסור לכם לאכול ממנו עד שתרימו חלבו ממנו ואחר שיחשב לכם אז תאכלוהו בכל מקום טהור:

בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים וגו׳. דקודם שנתרם תר״מ והרי הוא טבל. אינו דומה לטבל חולין. שהרי יש בו איזה קדושה כמש״כ דמעשר טבל קדוש מטבל סתם. אבל לאחר שנתרם תר״מ את חלבו כדין. אז המשויר כשאר דגן חולין ממש. לסחורה ולכל צרכי ב״א. ולא כתרומה לכהנים. דאע״ג שהן ממון כהנים מכ״מ אינם עומדים אלא לאכילה ושתיה וסיכה ותנן בשביעית פרק ז׳ שאין נושאים ונותנים בתרומה. משא״כ במעשר ה״ה כדגן מן הגורן שהרי הוא חלקם בארץ. והיינו דדייק המקרא ונחשב ללוים. והאי ללוים מיותר שהרי מדבר עמם. ונחשב לכם מיבעי. אלא הוא טעם דבשביל דזה חלק הלוים בארץ מש״ה נחשב להם כתבואת גרן ויקב:

בהרימכם את חלבו החלב הוא המיטב והמובחר ותחלה אמר מכל מתנותיכם תרימו וכו' מכל חלבו, שזה מדבר בתרומה (כנ"ל סי' סז) ופה מדבר בתרומת הלוים תרומת מעשר שגם זה יהיה מן המובחר, ועז"א הרי זה אזהרה ללוים כן גריס הגר"א, ועז"א ואמרת אליהם ר"ל ללוים, ועי' ברמב"ם (פ"א מה' מעשר הי"ג):

ונחשב ללוים כתבואת גרן ר"ל שמאז שהפריש תרומת מעשר השאר חולין גמורין ולא תאמר הואיל וקראו הכתוב תרומה שנאמר כי את כל מעשר ב"י אשר ירימו לה' תרומה יכול יהא כולו אסור רש"י בפי' וכן ביבמו' (דף פו) מ"ט דר"מ דאמר מעשר אסור לזרים דכתיב כי את כל מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, ועל פי זה הגהתי את הספרי כי נוסחא הכתובה והרמותם ממנו תרומת ה' וכן נוסחת הגר"א לפי שהוא אומר ונחשב לכם אין לה טעם:

ק שפירוש המותר מהרמת חלבו לא בעת הרימכם ובי"ת בהרימכם כמו בעבור דהיינו אחר:

ר וי"ו דונחשב הוא וי"ו נוסף שפירושו אחר הרימכם חלבו יחשב המותר וכו':

ש פירוש דרש"י מפרש מעצמו שאל יקשה לומר מהיכא תיתי לאסור את המותר דאיצטריך קרא להתירו משום שלא תאמר וכו':