במדבר יז, כח

כל הקרב הקרב וגו'. אין אנו יכולין להיות זהירין בכך, כלנו רשאין להכנס לחצר אהל מועד ואחד שיקריב עצמו יותר מחברו ויכנס לתוך אהל מועד ימות:

האם תמנו לגוע. שמא הפקרנו למיתה:

כֹּל דְקָרֵב מִקְרַב לְמַשְׁכְּנָא דַיְיָ מָאִית הָא אַנַחְנָא סַיְפִין לִמְמָת

כָּל דְקָרֵיב מִיקְרַב לְמַשְׁכְּנָא דַיְיָ מָאִית הַבְּרַם סַפְנָא לְמִשְׁתֵּיצְיָא

האם ב' במסורה. האם תמנו לגוע ואידך באיוב האם אין עזרתי בי וגו' שמי שאין לו אשה כדכתיב אעשה לו עזר כנגדו וכן מי שאינו לומד תורה כדכתיב שם ותושיה נדחה ממני חשוב כמת כדכתיב האם תמנו לגוע:

כל הקרב הקרב אל משכן. כפל הכתוב דברו ולבסוף פי' כמו "נשאו נהרות ה'" ולא פי' מה נשאו ולבסוף פי "נשאו נהרות קולם", וכן "כל הקרב" ולא פי' היכן קרב וכפל פי' "הקרב אל משכן ה'":

האם תמנו לגוע. כי כל העם אינם זהירים וזריזים שלא ליקרב אל משכן ה' וימותו בכל יום:

כל הקרב הקרב וגו׳. נתעוררו עתה ולא קודם, הגם שכבר נאמר להם דבר זה, על דרך אמרם (שיר השירים רבה א:ב:ג) מאן דנכית ליה חויא מחבלא וכו׳:

כל הקרב הקרב וגו׳. יש מפסיק בין הקרב הקרב. ללמדנו דאין שתי התיבות הללו במשמעות אחד. דהקרב הראשון משמעו שהוא רוצה קרבת אלהים בדבקות ואהבה. והקרב אל ה׳. משמעו שמתקרב אל היכל ה׳ כדי להשיג קרבת אלהים. וזה צעקתם. כי מי שיעלה על רצונו להשיג דבקות ורוה״ק הלא אין מעצור לפניו לפרוץ גדרו ולעלות להיכל ה׳. כי עזה כמות אהבת ה׳. וא״כ עלולים המה למות. וכיב״ז נתבאר הוראת הפסק בס׳ ויקרא י״ג מ״ה. ואמרו עוד האם תמנו לגוע. הרי כל איש ישראל לא נפלא ממנו להשיג באיזה שעה רצון ותשוקה לאהבת ה׳. וכמו שהעיד משה רבינו בספר דברים ד׳ ד׳ וכ״ד ע״ש שהיה אותו הדור כולם יודעים מזה העונג הנפלא וא״כ אין איש ממנו בטוח בחייו. ופי׳ תמנו לגוע פירשו המפרשים כולנו הולכים לגוע. וא״כ היה ראוי לומר האם תמנו לאבידה. אלא נראה דהאי לגוע משמעו כלשון ויגוע וימת. דפירושו שגועו כחותיו מרוב שנים והיא מיתה טבעית. וזה דבריהם האם תמנו כלינו לגוע היינו למות בעתו. והכל נמות באבידה ובמיתה חטופה. וע׳ ספר בראשית במבול שני משמעות בלשון גויעה. ומתפרש בכ״מ לפי הענין. והנה על כ״ז היתה התשובה שאהרן ובניו נזהרו שלא יניחו לזר ליכנס ולפרוץ הגדר וכאשר יבואר:

כל הקרב ר"ל האם תמנו לגוע ר"ל האם שלמה ותמה הגויעה שנהיה בטוחים מלגוע עוד, לא כן, שעדן לא תמנו לגוע כי כל הקרב אל משכן ה' ימות גם להבא והננו בסכנת מות בתמידות:

נ פירוש הקרב הראשון בחצר אהל מועד והקרב השני בתוך האהל וכאלו אמר כל הקרב לחצר אהל מועד משיקרב לתוך אהל מועד ימות ומה שלא אמר כל הקרב אל משכן ה' ימות מפני שאין הדבר מצוי מי שהוא חוץ לעזרה שיכנס לתוך אהל מועד אלא המעט ואין ראוי שידאגו בעבור זה לומר האם תמנו לגוע אבל העומדים בחצר קרובים הם ליכנס לתוך אוהל מועד ועליהם יש לידאג. רא"ם:

ס לא שתמנו כבר שאין נופל על זה ה"א התימה של האם ועוד שהרי לא מתו אלא שמא וכו':